פרשנות מצטטת על ישעיהו כו:ג

ועיין בלקוטי תורה שמואל בסוד נהפכו עליה ציריה (שמואל א ד׳:י״ט פי"ט) והענין כי ציר הוא ש ושני צירים הן ש ש, וכאשר החיצונים והיצר מתגבר בתאוות רעות ומדות רעות ובתורה שלא לשמה להתגאות ולהשתרר נעשה אותיות שקר וזהו תפלת הנביא (ישעיהו כ״ו:ג׳) יצר סמוך תצור שלום, כי זה הציר שהוא היצר והחמימות אש גבוה, צריך אתה לנוצרו מן התלהטות יצר הרע ומן אהבות רעות וגאוה וכעס שלא יעשהו שקר רק שיהיה שלום שלם בסוד החשמל הטוב באור ש"ע נהורין עילאין של התורה.

עלובה היא העיסה כו'. פי' כיון שהנחתום בעצמו לא יוכל להסתיר רעת העיסה ומודה על רעתה זה הוא ראיה מוכרחת כי היא רעה מאד. וכן הקב"ה יוצר האדם מעיד כי יצר לב האדם רע מנעוריו. זה הוא הוכחה כי א"א להכחיש עוד ורעת היצר גלויה לעין. ובא בזה לתרץ את הכתוב האומר לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו. מה זה טעם על לא אוסיף לקלל. ונהפוך הוא כיון שיצרו רע מנעוריו ראוי לו לפקוד על עונו תמיד שלא ירע עוד. לכן מפרש כי הכתוב בא בזה להקטין את חטאו בעבודת היוצר אשר נטיתו לרע הוא מצד טבעו ואף כי בידו להתגבר על טבעו אבל איננו ראוי למוסר אכזרי כיון שהוא רע בטבעו אין להאשימו כ"כ. והנה להבין ולדעת למה ידמה האחד את יצר הרע לעיסה והשני לשאור והשלישי לנטיעה עלינו לדבר מקודם ולבאר מהות היצר טוב ויצר הרע המורגלים בפינו. ודע כי יש בזה דעות שונות. יש אומרים כי שני מלאכים עומדים על האדם מחוצה לו. האחד מיעצו לטובה ומנהלו בארחות יושר והוא הנקרא יצר טוב. והשני מיעצו לרעה ומוליכהו בארחות עקלקלות והוא הנקרא יצר הרע ויש להם סעד מדברי רז"ל בפ"ק דב"ב דאמרו הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות. והשטן הלא הוא מלאך נבדל מהאדם כדכתיב והשטן עומד על ימינו לשטנו. וכן מלאך המות ידוע בכמה מקומות בדברי רז"ל שהוא מלאך נבדל. ועוד ראיות רבות להם מפשטות דברי רז"ל. ולדעה זו נוטה הרמב"ן בפתיחתו לספר איוב שהם מלאכים באמת לא טבע מן הטבעים ולא כחות מהכחות אשר באדם. אבל לא כן הוא דעת הבוחרים בדרכי החכמה. כמו הרד"ק בפי' הכתוב בישעיה יצר סמוך והרמ"ע בפי' הכתוב ויבואו בני האלהים. והרב ז"ל במורה ח"ג בפרק כ"ב המה האריכו ליישב כל אמרות רז"ל בתבונתם. וכתבו כי יצר הרע הוא כח התאוני המטה את האדם לעושק ועול. ולמלא את תאות לבו. ויצר הטוב הוא כח השכל באדם המעורר בקרבו את האהבה לצדק וליושר ולמשול ברוחו. כי לא ינזר אחרי שרירות לבו הרע אמנם אחרי אשר אין דעה אשר אין מעורב בה גם דבר אמת אם מעט ואם הרבה. קרוב הדבר לאחוז בשתי הדעות ולומר כי העיקר הוא אשר הם שני כחות בקרב האדם. כח השכלי המוליך אותו בדרך טובים וכח החמרי המתעה אותו בדרך לא טוב ומשפילו עד לעפר. ויען כי לכל כח וכח אשר בארץ יש מלאך הממונה עליו מלמעלה ומשפיעו עליו מכחו וכמ"ש רז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה כמו כן יש שני מלאכים האחד הממונה לעזור את האדם בשכלו והוא אך טוב יאציל עליו. והשני הממונה על כח הגופני לעורר בקרבו החמדה והוא ראשית הסבה לכל עון ולכל חטאת והוא היצר הרע. ובזה א"ש גם שלשה הדמיונות האלה אשר לפנינו במדרש. ר' חייא רבה מדמה את יצר הרע לעיסה מצד היותו נמשך מהחומר אשר הוא דומה לעיסה. וכמו שהעיסה מעורבת מחלקים שונים כן החומר מורכב מד יסודות אשר מזה תמשך לו הנטיה לדברים המגונים והנתעבים. ולא יעמוד על משמרת שכלו וכמ"ש המתודה. החומר יאוה כחש וכחד. כלו אוהב שוחד. וארבעה פנים לאחד. ואבא יוסי המדמהו לשאור שבעיסה הוא על כח המלאך המשפיע מכחו על החומר: נמשך האדם אל התאוות הנתעבות וכמו השאור אשר בא מחוצה לעיסה ומסבב בקרבה להתחמץ מן הרתיחות אשר יבוא בקרבה ורבנן מדמה אותו לנטיעה יאמרו לנו בזה כי גם בלי התערבות היסודות אשר בקרב החומר וגם בלי הכח המשפיע עליו מלמעלה הוא רע מצד שרשו וצמיחתו. כי בעון חולל ובחטא יחמתהו אמו:

רא.
ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש: יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך: ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים: ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך (אתו) [אתך] לרשתך את [ארץ] מגוריך אשר נתן אלהים לאברהם: ושב י"י אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך י"י אלהיך שמה: אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך י"י אלהיך ומשם יקחך: מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך: אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בי"י מגן עזרך ואשר חרב גאוותיך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך: ישראל נושע בי"י תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי ער: ופדויי י"י ישובון ובאו ציון ברינה: ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה: אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאותיך לא אזכור: ואתם הדבקים בי"י אלהיכם חיים כלכם היום: רנו שמים כי עשה י"י הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רינה יער וכל עץ בו כי גאל י"י את יעקב ובישראל יתפאר: ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה: ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך: ברוך טנאך ומשארתך: ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך: יתן י"י [את] אויביך הקמים עליך ניגפים לפניך בדרך אחד יצאו [אליך] ובשבעה דרכים ינוסו לפניך: יצו י"י אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך וברכך בארץ אשר י"י אלהיך נותן לך: ברוך הגבר אשר יבטח בי"י והיה י"י מבטחו: השקיפ' ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו באשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש: יפתח י"י לך את אוצרו הטוב את השמים לתת (את) מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה: ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירושך ויצהריך שגר אלפיך ועשתרות צאנך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך: ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך: והסיר י"י ממך כל חלי וכל מדוה מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך: ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום ובל אשר לך שלום: י"י אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם: י"י אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב: ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם י"י: ואני זאת בריתי אותם אמר י"י רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר י"י מעתה ועד עולם: המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ: י"י אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה במעשך וכגבורותיך: מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכות שמים מעל ברכות תהום רובצת תחת ברכות שדים ורחם: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קיוינו לו ויושיענו זה י"י קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו: בית יעקב לכו ונלכה באור י"י: כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה וכל עצי השדה ימחאו כף: לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום: והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישר': ואמרתם ביום ההוא הודו לי"י קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו כי נשגב שמו: זמרו י"י כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ: צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל: חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לי"י: ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה: י"י שומרך י"י צלך על יד ימינך יומם השמש לא יככה וירח בלילה: י"י ישמרך מכל רע ישמר את נפשך: י"י ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם: והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם: והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידכם: כי פדה י"י את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו: (ירמי' לא) ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב י"י על דגן ועל תירוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והייתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד: (שם) אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו: והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם: (שם) (וראיתי) [ורויתי] נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם י"י: (יואל ב) ואכלת אכול ושבוע והללתם שם י"י אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני י"י אלהיכם ואין עוד ולא יבושו עמי לעולם: (צפניה ב) ביום ההוא יאמר לירושלם אל תירָאי ציון אל ירפו ידיך: (שם) י"י אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יָגִיל עליך ברינה: (ישעי' יב) ואמית ביום ההוא אודך י"י כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני (שם שם) הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד: כי עזי וזמרת יה י"י ויהי לי לישועה: (מלאכי ג) הנני שולח מלאכי (ופני) [ופנה] דרך לפני ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפיצים הנה בא אמר י"י צבאות: (שם) זכרו תורת משה עבדו אשר ציויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים: (שם) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום י"י הגדול והנורא: כי י"י שופטינו י"י מחוקקינו י"י מלכינו הוא יושיענו: גואלינו י"י צבאות שמו קדוש ישראל: (ישעיה לג) י"י חונינו לך קיוינו היה זרועם לבקרים אף ישועתינו בעת צרה: (שם כה) י"י אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן: פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים: (שם כו) יצר סמוך (תסור) [תצר] שלום שלום כי בך בטוח: בטחו בי"י עדי עד כי ביה י"י צור עולמים: ויספו ענוים בי"י שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם: (שם נו) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר י"י ורפאתיו: (ד"ה א יב) ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דוד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזריך כי עזרך אלהיך ויקבלם דוד ויתנם בראשי הגדוד: ואמרתם כה לחי אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום: י"י עוז לעמו יתן י"י יברך את עמו בשלום: שיר המעלות אשרי כל ירא י"י ההולך בדרכיו: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך: אשתך כגפן פורייה בירכתי ביתיך בניך כשתילי זיתים סביב לשלחניך: הנה כי כן יבורך גבר ירא י"י: יברכך י"י מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך. וראה בנים לבניך שלום על ישראל: לכך דימם לשתילי זיתים שאין שום הרכבת אילן קולטת בהם. אבל בשאר אילנות קולטת הרכבת אילן. וכן בניך מיוחסין אחריך: