פרשנות מצטטת על ישעיהו כו:יא

אשתחוה אל היכל קדשך כלומ׳ לכבוד שכינתך המיוחד שם ואודה את שמך על חסדך שגמלת לי כאשר בחרתני למלוכה ועל אמתך ר״ל קיום הבטחתך והגדלת על כל שמך אמרתך הפוך כמו הגדלת שמך על כל אמרתך וכמוהו אף אש צריך תאכלם (ישע׳ כו יא) ורבים כמוהו כלומ׳ על כל הבטחה שהבטחת שראו שכל מה שהבטחת ויותר ממה שהבטחת קיימת.

אדם כי יקריב מכם. מתוך הלשון הזה נראה כי אפשר להקריב קרבן מן האדם לפי שהיה לו לומר אדם מכם כי יקריב קרבן, אבל הכתוב הוא מונעו ואוסרו, ובאורו, אדם כשירצה להקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו, לא מן האדם, וזהו מאמר הנביא (ירמיהו י״ט:ה׳) אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי. ומפני זה התחילה פרשת הקרבנות במלת אדם, לומר כי אדם יהיה המקריב ולא הקרבן. והמדקדקים אמרו כי משפט הכתוב הזה, אדם מכם כי יקריב. וכמוהו (ישעיהו כ״ו:י״א) אף אש צריך תאכלם, משפטו, אף צריך אש תאכלם, וכן (הושע ח׳:ב׳) לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל, משפטו לי יזעקו ישראל אלהי ידענוך, וכן (שמות כב) אשר יאמר כי הוא זה, משפטו, כי זה הוא, ורבים כן על דרך קדימה ואחור.

הרימה פעמיך ר״ל מצעדיך והוא משל להליכה בזריזות כלומ׳ הרימה פעמיך לתת למשואות נצח ר״ל שממה נצחית כל אויב אשר הרע בקדש ר״ל בבית המקדש וכל הרע אויב הפוך כמו כל תשא עון (הושע יד ג) שפירושו כל עון תשא וכמוה אף אש צריך תאכלם (ישע׳ כו יא) כמו שכתבנו למעלה (תה׳ עג).