פרשנות מצטטת על ישעיהו כו:כא

ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים. טעם היותה בחצות הלילה כי אז ממשלת מדת הדין לפעול פעולתה ואותה שעה היתה שעת מאדים הממונה על הדם ועל ההריגה שהרי בחמישי בשבת יצאו אבותינו ממצרים ובליל חמישי מתו בכורי מצרים וכשתחשוב סוד כצנ"ש חל"ם בראשי לילות חל"ם כצנ"ש בראשי הימים תמצא תחלת מאדים בחצות ליל חמישי. ואומר אני יוצא הרמז לשכינה הנקראת אני. וטעם יוצא כטעם הנה י"י יוצא ממקומו (ישעיה כו כא). רוצה לומר יוצא ממדת רחמים ובא לו למדה הדין:

וּמַה שֶּׁכָּתַב ״אֲנִי יוֹצֵא״, הַיְינוּ לוֹמַר לְךָ שֶׁמִּתְּחִלָּה יָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ כְּדֵי לְהַפִּיל שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם, כִּי דָּבָר זֶה אֵין כֹּחַ בְּיַד שׁוּם שָׁלִיחַ אוֹ מַלְאָךְ לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאַחַר זֶה שָׁלַח ה׳ מַשְׁחִיתִים בִּבְכוֹרֵי מִצְרַיִם. לְכָךְ נֶאֱמַר ״אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם״ וְלֹא אָמַר ״בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁיְּצִיאָה רִאשׁוֹנָה לֹא הָיְתָה בָּאָרֶץ כִּי אִם בַּשָּׁמַיִם, וּבָזֶה מְתוֹרָץ כָּל קֻשְׁיַת הַמְפָרְשִׁים, כִּי אֵיךְ אָמְרוּ עַל מַכַּת בְּכוֹרוֹת ״אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ״ כוּ׳, וַהֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר ״וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם״ (שמות יב:כג)? אֶלָּא מְחֻוַּרְתָּא כִּדְשַׁנֵּינַן. וְנָקַט לְשׁוֹן ״יוֹצֵא״ עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו:כא) ״כִּי הִנֵּה ה׳ יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי תענית פ״ב ה״א): יוֹצֵא מִכִּסֵּא רַחֲמִים וְיוֹשֵׁב לוֹ עַל כִּסֵּא דִין. כָּךְ יְצִיאָה דְּהָכָא הִיא לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בֵּאלֹהֵיהֶם תְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב (ישעיה לד:ה) ״כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי״, וְאַחַר כָּךְ ״עַל אֱדוֹם תֵּרֵד״. כָּךְ הוּא הָעִנְיָן כָּאן, וְזֶה תֵּרוּץ יָקָר.

וכן תמצא בירושלמי במסכת תענית אמר רבי לוי מהו ארך אפים מרחיק רגז, משל למלך שהיו לו שני לגיונין קשים אמר המלך אם דרים הם עמי במדינה עכשיו בני מדינה מכעיסין אותי והם באים ומכלים אותן אלא הריני משלחם לדרך רחוקה שאם יכעיסוני בני מדינה עד שאני משלח אחריהם בני מדינה מפייסין אותי. כך אמר הקב"ה אף וחמה שני מלאכי חבלה אם דרים הם עמי עכשיו ישראל מכעיסין אותי והם מכלים אותם אלא הריני משלחם לדרך רחוקה שאם יכעיסוני ישראל עד שאני משלח אחריהם הם עושים תשובה ואני אקבלם, מה טעם, שנאמר (ישעיהו י״ג:ה׳) באים מארץ מרחק מקצה השמים ה' וכלי זעמו. אמר רבי יצחק ולא עוד אלא שנועל לפניהם מה טעם שנאמר (ירמיהו נ׳:כ״ה) פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו עד די פתח עד די טריף רחמוהי קריבין. תאנא בשם רבי מאיר כי הנה ה' יוצא ממקומו יוצא לו ממדה למדה יוצא לו ממדת הדין ובא לו למדת רחמים, ע"כ בירושלמי. ודרשו רז"ל בספרי ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר הנה אנכי כורת ברית, ואם רבו עונות הופך מדותיו הוא שכתוב (ישעיהו א׳:ד׳) עזבו את ה' נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור, מאי עזבו את ה' אמר הקב"ה אני קראתי ה' אל רחום וחנון ועתה בשביל עונותיכם נעשיתי אכזרי והפכתם מדותי הדא הוא דכתיב נזורו אחור נזורו המדות אחור.