פרשנות מצטטת על ישעיהו כז:ח

בססאה וכו'. ישעי' כ"ז ח'.

בכל מדה ומדה שהוא מודד לך. לשון זה דווקא הוא, דלפי מדה הקב"ה משלים, וכמו שאז"ל (סוטה ח:) על פסוק (ישעיה כז, ח) בסאסאה בשלחה תריבנה:

וַעֲלִילַת הַגָּבִיעַ הָיְתָה, כְּדֵי שֶׁעַל יָדוֹ יִהְיוּ בַּחֲשַׁשׁ עַבְדוּת, כְּמוֹ שֶׁפָּסְקוּ עַל עַצְמָם ״הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי״, כִּי בָּזֶה יִתְמָרֵק הֶעָוֹן שֶׁמָּכְרוּ אֶת יוֹסֵף לְעֶבֶד. וּכְשֶׁסִּפְּרוּ כָּל הַקּוֹרוֹת לְיַעֲקֹב, אָמַר ״אִם כֵּן אֵיפוֹא זֹאת עֲשׂוּ״. מַהוּ לְשׁוֹן ״אֵיפוֹא״? אֶלָּא שֶׁאָמַר: אִם זֹאת הָאֵיפָה הַיּוֹצֵאת לָמֹד לָכֶם בְּאֵיפָה וּמִדָּה, ״בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה״ (ישעיה כז, ח), וְאֵינוֹ בְּמִקְרֶה כִּי אִם בְּהַשְׁגָּחָה, ״זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם״ וְגוֹ׳, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל מָה שֶׁמְּכָרוּהוּ לְיִשְׁמְעֵאלִים נוֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט. כָּךְ יָבִיאוּ מִנְחָה מִן הַמִּינִים אֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי מוֹשֵׁל זֶה יִתְמָרֵק כָּל הֶעָוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲקֹב לֹא יָדַע מִן הַמְּכִירָה, מִכָּל מָקוֹם רוּחַ ה׳ דִּבֶּר בּוֹ לְהָבִיא מִנְחָה מִן מִינִים אֵלּוּ. ״וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים״, כִּי בָּזֶה יִתְמָרֵק הֶעָוֹן שֶׁלֹּא נָתְנוּ רַחֲמִים לַאֲחִיהֶם בְּהִתְחַנְּנוֹ אֲלֵיהֶם.

כי לא שלם עון האמרי. לִהְיוֹת מִשְׁתַּלֵּחַ מֵאַרְצוֹ עַד אוֹתוֹ זְמַן, שֶׁאֵין הַקָּבָּ"ה נִפְרָע מֵאֻמָּה עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה (יש' כ"ז):