הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם יַחֲרֹ֥שׁ הַחֹרֵ֖שׁ לִזְרֹ֑עַ יְפַתַּ֥ח וִֽישַׂדֵּ֖ד אַדְמָתֽוֹ׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[א] ואו"ת "לְמֵישַר חַקְלַיָא", וכן פי' רש"י ז"ל, "כך שמו על שם שהיו בו שדות הרבה", והוא מדרז"ל (ב"ר פ' מב) "שהוא עשוי שדים שדים תלמים", ויהיה שרשו "שדד" והדגש לחסרון הכפל, וכן כתב הרד"ק כי הענין הזה נמצא בשני שרשים "שדה" "ושדד", השם ממנו יבוא משרש "שדה" והפעל ממנו יבוא משרש "שדד" "יפתח וישדד אדמתו" (ישעי' כח כד):
ברטנורא
שלשה תלמים של פתיח. כלומר מניח בין משר למשר ריוח שלשה תלמים של מחרישה מלשון יפתח וישדד אדמתו (ישעיהו כ״ח:כ״ד) ובירושלמי מפרש שהם שתי אמות רוחב על שתי אמות אורך, ואחר כך מיצר והולך אם ירצה עד שלא ישאר ביניהן בסוף המצר אלא כל שהו, שהרי בכך הן נראים שלא נזרעו בערבוביא:
ר"ש משאנץ
ושלשה תלמים של פתיח. כלומר עושה המשר רחב כשיעור ג' תלמים של פתיח מלשון יפתח וישדד אדמתו (ישעיהו כ״ח:כ״ד) ומניח בור וזורע וכן לכל שדהו: