וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹנָ֗י יַ֚עַן כִּ֤י נִגַּשׁ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה בְּפִ֤יו וּבִשְׂפָתָיו֙ כִּבְּד֔וּנִי וְלִבּ֖וֹ רִחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי וַתְּהִ֤י יִרְאָתָם֙ אֹתִ֔י מִצְוַ֥ת אֲנָשִׁ֖ים מְלֻמָּדָֽה׃
פירוש מהרז״ו
למען נראה וכו'. דמן הוא דקיימא שמ"ש למען נראה פי' נראה מי נוצח אני או הוא עי' ב"ר פרשה ה' סימן י"ג נראה מי נוצח ושם נסמן לכמה מקומות ולפי דרשה זו פסוקים של ישעיה ה' לכן גלה וגו' האומרים ימהר וגו' כאלו היה מקומם בישעיה ג' יען כי גבהו ע"פ מדה ל"ב שאחר תיבת יען שייך תיבת לכן כמ"ש ישעיה ח' יען כי מאס וגו' ולכן וגו' ושם כ"ט יען כי נגש וגו' לכן הנני וגו' וכן כאן יען כי גבהו וגו' לכן גלה וגו' ואנו ואבלו וגו' ואח"כ פסוק ושפח ה' קדקוד בנות ציון אחר שהתעולל בהן והניחן שנגמר מחשבתן הסכלה וישבו עם השרים בקרון אז הראה להם השי"ת ידו החזקה לנצח ופרע להם מדה כנגד מדה שהם גבהו ראשן למעלה כנ"ל ע"כ שפח קדקדן אם בצרעת וספחת שבראש וזה וספח ע"פ גז"ש ואם בכנים הרבה ודרש וספח שכתוב בשי"ן מלשון משפחה ע"פ מדת ממעל ואיזה משפחה של קללה שייך בראש ע"כ דורש על משפחת קללה של כינים: ורחב"א דורש ושפח מלשון שפחה ע"פ מדת ממעל ומנגד שהם דמו להיות שרות נגד רצון ה' יתברך ע"כ נעשו שפחות משועבדים ומ"ש שמר משפחותיהם דורש ושפח נוטריקון שמר משפחות שמ"ש בנות ציון מיותר שהיה די שיאמר ושפח ה' קדקדן שבהן מדבר אלא אמר מלתא בטעמא למה שפח קדקדן אם בצרעת אם בכנים על שהן בנות ציון שלא יאבדו ממשפחתן הלקן באופן שירחקו מהן:
שד"ל
סרה שם משרש סור. ורבים. פירשו תוסיפו לסור מאחרי ה', או מדרך התורה; אך מצאנו כי סרה דברת על ה' (ירמיה כ"ח י"ו), כי סרה דבר על ה' (שם כט ל"ב), שלא יתכן שיהיה ענין מלת סרה אלא דבר שקר וכן לענות בו סרה (דברים י"ט י"ו), כי דבר סרה על ה' אלהיכם (שם י"ג ו') דבר עשק וסרה (ישעיה כ"ט י"ג), שנראה מכלם שענינם דבר שקר. לכך נראה לי כי אחר שאמרו סר על מה שהלך לו מה שחדל להיות ואיננו עוד. כמו וסר מהם הנגע (ויקרא י"ג נ"ח), אמרו סר גם על מה שלא היה מעולם, כמו וסרת טעם (משלי י"א כ"ב), שאין בה טעם, כאלו היה בה וסר מעליה, ומזה קראו סרה לכל מה שאין לו מציאות ולכל דבר שוא ושקר, ואחרי כן קראו סרה גם אל הרע והחמס והעול, כמו שקראו שוא, וגם אָוֶן (שהוא נגזר מן אַיִן) השקר והרע והעול יחדו. ועל הדרך הזה לדעתי הכל סר (תהלים י"ד ג') נעשה רע, וכן מה זה רוחך סרה (מלכים א' כ"א ה'), כמו רוחך רעה.
מנחת שי
נגש והוא נענה. בשי"ן שמאלית כמ"ש בישעיה כ"ט וכן פירשו רש"י ורד"ק מלשון לא יגוש את רעהו ומהתרגום נראה שהוא בשי"ן ימנית ועיין מאי דשקיל וטרי מסדר המסורת במקרא גדולה על נגש השי"ן שמאלית ואנן כתבנא בכל חד וח מאי דחזי לן: