כִּ֤י נָבָל֙ נְבָלָ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְלִבּ֖וֹ יַעֲשֶׂה־אָ֑וֶן לַעֲשׂ֣וֹת חֹ֗נֶף וּלְדַבֵּ֤ר אֶל־יְהוָה֙ תּוֹעָ֔ה לְהָרִיק֙ נֶ֣פֶשׁ רָעֵ֔ב וּמַשְׁקֶ֥ה צָמֵ֖א יַחְסִֽיר׃
רש"י
ולעשות לו תועה. לעשות לו בבנין החומה קלקול והשחתה תועה כמו ולדבר אל ה' תועה (ישעיהו ל״ב:ו׳):
מלבי"ם באור המילות
החשבים און והיעצים עצת רע, העצה היא אחר המחשבה, והיא ההסכמה איך לפעול כמ"ש (ישעיה י"ד כ"ד עיי"ש), והרע יצדק יותר על דבר פעליי והאון על המחשבה, און יחשב (תהלים ל"ו), לבו יקבץ און (שם מ"א) און אם ראיתי בלבי (שם ס"ו), וכן (משלי ו' י"ח) (ישעיה ל"ב ו', נ"ה ז') (ירמיה ד' י"ד) וכן אמר (מיכה ב' א') חושבי און ופועלי רע :
אבן עזרא
ישועתה - שנים סימנים לשון נקבה דרך צחות, כמו אימתה בצרתה והזכיר על נפשו לו, כמו להריק נפש רעב.