וְנָדִ֖יב נְדִיב֣וֹת יָעָ֑ץ וְה֖וּא עַל־נְדִיב֥וֹת יָקֽוּם׃ (פ)
בעלי ברית אברם
מסרה תלתא פסוקים דאית בכל חד ז׳ תיבות תלתא מימינא ותלתא משמאלא והוא באמצעיתא דפסוקא. מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך. (ישעיהו ל״ב:ח׳) ונדיב נדיבות יען והוא על נדיבות יקואיוב כ״ח:כ״ג כ״ח) אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה. חד בתורה וחד בנביאים וחד בכתובים. וסימנך לחמך יקיימינך באורחא. פי׳ כשהאדם נפטר מן העולם נכנס לדין לפני ממ״ה הקב״ה וג׳ מלאכים מימינו וג׳ משמאלו והוא ית׳ באמצע. תלתא פסוקים על ג׳ דברים יהיה פסק דין שבכל א׳ ג׳ מלאכים מלמדים סניגוריא וג׳ קטיגוריא והוא ית׳ פוסק דין. הסניגורים אומרים ראוי לג״ע מאשר שמנה לחמו פתו מצויה לעוברי דרכים. עונים המקטריגים יתן מעדני מלך אפי׳ לכלבים בביתו ולעני נתן כאחד מהנבלים או כאחד מחיות ועופות שבביתו שמלאה כל טוב. או ירצה יתן מעדני מלך בקש מותרות תמיד ולא נהנה בהכרחי. הסניגור אומר ביתו פתוח לרוחה ולא די אלא שפוסק צדקות ברבים. ומיעצם שיתנו צדקה וזהו ונדיב נדיבות יען. והמקטרג אומר על נדיבות יקום דרך יוהרא וגאוה נתן להתגאות ולקום על חביריו ולא לשם שמים כמ״ש מתן בסתר יכפה אף. אלהים הבין דרכה הסניגור אומר היה עוסק בתורה יומם ולילה וידע תכלית החכמה ה׳ אלהים הבין זה האדם דרכה של תורה וידע דרך החכמה. והמקטרג אומר ידע את מקומה לא די שאינו יודע לקרות הפרשה אלא אפי׳ מקומה לקרות שנים מקרא ואחד תרגום. והשי״ת באמצע פוסק ומלמד זכות עם מלאכי סניגוריא שליש ימיו במקרא בנביאים בכתובים והבין דרכי התורה והצדקה ופת נתן לעניים לשם שמים וזהו לחמך יקיימינך באורחך תאכל הפירות בעוה״ז וגו׳:
רבינו יונה
יתן ויתנו אחרים חסיד. וז"ש שלמה המלך ע"ה (משלי יא כה) נפש ברכה שנותן הצדקה בעין יפה תדושן אבל המרוה הוא טוב יותר שהוא אדם שמרוה לאחרי' ומלמד אותן שיתנו צדק' שרוצ' ליתן ויתנו אחרי' וזהו גם הוא יורה. וכן אמר ישעיה ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום (ישעיה לב ח) כלומר יועץ בעצמו ליתן וגם הוא על נדיבות יקום על נדבות של אחרים שאומר להם לעשות כמוהו:
רש"י
נדיבים עלי יושר. דוגמת האמור במקום אחר ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום (ישעיהו ל״ב:ח׳) נמצא נדיב על נדיבות: