פרשנות מצטטת על ישעיהו לב:יז

ובספר הזוהר [קדושים פ"ז ב'] כי יודע יי' דרך צדיקים קודשא בריך הוא ידע ואשגח באורחא דצדיקיא לאוטבא להון והוא אזיל קמייהו לנטרא להו. <תרגום - "כי יודע יי' דרך צדיקים", הקב"ה יודע ומשגיח בדרך הצדיקים להיטיב להם והוא הולך לפניהם לשמור אותם>. ובגין כך מאן דנפיק לאורחא בעי דליהוי ההיא אורחא דקודשא ב"ה וישתתפון ליה בהדייהו. <ולכך מי שיוצא לדרך צריך לראות שיהיה הדרך ההיא של הקב"ה וישתף את הקב"ה עמהם>. ובגין כך כתיב כי יודע יי' דרך צדיקים. <ולכך כתוב "כי יודע יי' דרך צדיקים">. ברשיעייא כתיב ודרך רשעים תאבד. <וברשעים כתוב "ודרך רשעים תאבד">. היא גרמא להון בגין דקודשא בריך הוא לא אשתמודע ליה לההוא אורחא דלהון ולא אזיל בהדייהו. <דהיינו היא מעצמה תאבד להם לפי שהקב"ה לא רוצה להכיר את הדרך שלהם ואינו הולך עמהם ולא משגיח בהם>. צדקה ומשפט אמרו רז"ל אין צדקה ומשפט אלא ביעקב שנאמר משפט וצדקה ביעקב אתה עשית (תהלים צט ד) זהו שנאמר יסרני יי' אך במשפט אל באפך פן תמעיטני (ירמיה י כד) וכתיב והיה מעשה הצדקה שלום (ישעיה לב יז) וכתיב שלום ואמת יהיה בימי (מלכים ב' כ יט) והתבונן בלשון הכתוב שאמר בתחלה כי ידעתיו ואחר כך ושמרו דרך יי' למען הביא יי' על אברהם והענין הוא סוד גדול רמוז בסוד הברכות שהם גלוי ונסתר כי השכינה אומרת כי ידעתיו כי ישמרו מצות השם הגדול וכן מה שכתוב לפנינו ויי' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת יי' ירמוז לזה:

מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב) וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם:

מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם. כי גמילות חסדים בין אדם לחברו (היא ה"צדקה") מרבה יחסי רעוּת וידידות בעולם, וכבר אמר הנביא ישעיהו כי "והיה מעשה הצדקה שלום" (לב, יז). – כמעין נספח למאמר זה מובא מאמר נוסף של הלל, אשר שני חלקיו משלימים זה את זה, ואפשר לפרשו כנובע מכל מה שבא לפניו:

צדק ושלום נשקו. הצדקה שהיו ישראל עושים והשלום מאת הקב"ה יהיו נושקין זה לזה כלומר והיה מעשה הצדקה שלום (ישעיה ל"ב):