פרשנות מצטטת על ישעיהו לג:כד

כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר. הַמְפָרְשִׁים אָמְרוּ לְפִי שֶׁהָעוֹלָה בָּאָה לְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב אֲשֶׁר עִקָּרוֹ בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ב, א) ״חוֹשְׁבֵי אָוֶן וּפוֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ״, עַל כֵּן זְמַנָּהּ כָּל הַלַּיְלָה. וּבְתַנְחוּמָא (פנחס יג, עיין שם) מָצִינוּ סְתִירָה לְדֵעָה זוֹ, שֶׁמַּסִּיק שָׁם ״צֶדֶק יָלִין בָּהּ״ (ישעיה א כא) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: לֹא לָן אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן, כֵּיצַד? תָּמִיד הַשַּׁחַר הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל כָּל הַיּוֹם. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: ״צֶדֶק יָלִין בָּהּ״, וּכְתִיב (ישעיה לג כד): ״הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן״. כִּי ״יָלִין״ מְדַבֵּר בְּלָן בָּהּ, הוּצְרַךְ לְהָבִיא פָּסוּק ״הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ״ עַל הַיּוֹם, כִּי הוּא זְמַן יְשִׁיבָה וְלֹא זְמַן לִינָה וּשְׁכִיבָה. וּלְפִי זֶה תָּמִיד שֶׁל הַלַּיְלָה הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת הַיּוֹם. וְעוֹד קָשֶׁה, לָמָּה אָמַר שֶׁזְּמַנּוֹ שֶׁל תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כָּל הַלַּיְלָה, וְלָמָּה לֹא הִזְכִּיר זֶה בְּתָמִיד שֶׁל בֹּקֶר שֶׁזְּמַנּוֹ כָּל הַיּוֹם. וְעוֹד קָשֶׁה שֶׁבְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה וּבְפָרָשַׁת פִּינְחָס לֹא הִזְכִּיר עוֹלַת הַבֹּקֶר כִּי אִם פַּעַם אַחַת, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הִזְכִּיר שְׁנֵי פְּעָמִים. וְנִרְאֶה לְפִי שֶׁחֵטְא הַיּוֹם כָּפוּל בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחֲשָׁבָה, וְעוֹד שֶׁכָּל הַיּוֹם אָדָם פָּנוּי לַעֲבֵרָה, עַל כֵּן הִזְכִּיר שְׁנֵי פְּעָמִים בֵּין הָעַרְבַּיִם, כִּי כַּפָּרָתוֹ כְּפוּלָה, וּזְמַנּוֹ כָּל הַלַּיְלָה לְכַפֵּר עַל חֵטְא שֶׁל כָּל הַיּוֹם. אֲבָל הַלַּיְלָה אֵינוֹ זְמַן הַפְּעֻלָּה, וְעַל הָרֹב עִקַּר חֵטְא הַלַּיְלָה בְּהִרְהוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״חוֹשְׁבֵי אָוֶן וּפוֹעֲלֵי רָע עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ״, וְעוֹד שֶׁרֹב הַלַּיְלָה הָאָדָם יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ. וְאִם כֵּן עוֹלַת הַבֹּקֶר אֵינוֹ מְכַפֵּר כִּי אִם עַל הַהִרְהוּר, וְלֹא פֵּרֵט זְמַנּוֹ כָּל הַיּוֹם, כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְכַפֵּר עַל חֵטְא שֶׁל כָּל הַלַּיְלָה.

יפה. הר ציון הוא יפה המחוז כלומר אין גדול בכל המחוז כמוהו. נוף פירושו מחוז. ואדוני אבי ז"ל פי' כי ידוע הוא כי היישוב נחלק לשבעה חלקים והחלקים האלה נקראו בלשון הקדש נופות ובלשון ערבי איקלימים אמר כי כל אדם שיצא מנוף אחד לנוף אחר יחלה בהשתנות האויר, ואויר כל א"י כל שכן אויר ירושלים היה יפה נוף והיה משוש כל הארץ כי אפילו היו באים שם חולים היו מתרפאים כי אוירה ממוזג וטוב:

שנא׳ בל יאמר שכן חליתי. סמיך אסיפא דקרא בישעיה ל"ג דכתיב בתריה העם היושב בה נשוא עון והכי איתא נמי בסוף מסכת כתובות:

בבקר יאכל עד. לְשׁוֹן בִּזָּה וְשָׁלָל, הַמְתֻרְגָּם עֲדָאָה, וְעוֹד יֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה בִּלְשׁוֹן עִבְרִית אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל (ישעיהו ל"ג), וְעַל שָׁאוּל הוּא אוֹמֵר שֶׁעָמַד בִּתְחִלַּת פְּרִיחָתָן וּזְרִיחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל: