פרשנות מצטטת על ישעיהו לח:יד

דליתני. רוממתני כמו דלו עיני למרום (ישעיהו ל״ח:י״ד):

ושמרה נפשי נקרא בקמץ רחב עם היותו צווי מפני הטעם שהוא בשין וכן עשקה לי ערבני (ישע׳ לח יד) וכן שמרני אל כי חסיתי בך (מזמ׳ טז). כי חסיד אני תמהו בו רבותי׳ האיך היה קורא עצמו חסיד ודרשו שעל רוב תפלתו היה אומר כלומ׳ חסיד מכל מלכי מזרח ומערב שהם ישנים עד שלש שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך וכיוצא בזה דרשונה על היותו מתעסק בהוראה להסיר מכשול מקרב עמו והוא שאמרו שכל מלכי מזרח ומערב יושבים בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם בשפיר ובשליה ולפי זה יהיה ענין חסיד כמו שפל רוח. ועל פי הפשט נראה שכוונתו שישמור נפשו מן האויב ולא יביאהו ליקח הוא נקמתו ממנו כי חסיד אני וכן אין מרצוני לנקום מהם אבל שאשלם להם ברצוני טובה תחת רעה כמו שמצינו בשאול שהיה רודפו ומשתדל להמיתו ובא לידו כמה פעמים שהיה יכול להרגו ולא נגע בו כמו שאמ׳ הוא בעצמו נתת שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו (לעיל ד ח) כלומ׳ שהייתי שמח בטובתם וכן אם גמלתי שולמי רע (לעיל ז) ואף הדרש נוטה לענין זה וכמו שאמרו במדרש תילים מי ששומע חרפתו ושותק וכו׳ יכול לקרוא עצמו חסיד ואף במקומות אחרים קרא עצמו חסיד כדכתי׳ לא תתן חסידך לראות שחת (לעיל טז) וכן יגמלני ה׳ כצדקי (לעיל יח כא). הבוטח אליך כמו בך וכמוהו ואל הארון תתן את העדות כמו בארון או הוא כמו עליך ע״ד אל ההרים לא אכל שהוא כמו על ההרים וכן רבים.

[ג] ור׳ יונה ן' גנאח פי' מלשון רוממות, כמו "דל עיני למרום" (ישעי׳ לח יד), וכן פי' רש"י והרד"ק שם, והוא קרוב מענינו, שהוא ענין גבהות ורוממות, בעבור שהדלת מתרוממת ומתנועעת:

דליו שוקים מפסח. גבהו כמו דלו עיני (ישעיהו ל״ח:י״ד) השוקים של כל אדם נראין לפסח גבוהים ממנו, ודבר זה משל בפי כסיל האומר אותו על לימוד החכמה איך אנו באים ללמוד החכמה נפלאה וגבוהה היא ממנו, המשל אומר דליו שוקים מפסח: