פרשנות מצטטת על ישעיהו מא:א

אַשּׁוּרִים וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ה:ג') שֶׁהֵם רָאשֵׁי אֻמּוֹת, וְתַרְגּוּמוֹ שֶׁל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"ה:ג') אֵין לְיַשְּׁבוֹ עִם לְשׁוֹן הַמִּקְרָא. וְלִי נִרְאֶה שֶׁסָּבַר אוּנְקְלוֹס בְּ"אַשּׁוּרִים" שֶׁהֵם הַמַּחֲנוֹת שַׁיָּרוֹת הוֹלְכֵי דֶּרֶךְ מֵעִיר לְעִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים" (בראשית ל"ז:כ"ה), עֲשָׂאוֹ מִלְּשׁוֹן "בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי" (איוב כג יא), "לֹא תִמְעַד אֲשׁוּרָיו" (תהלים לז לא), וְסָבַר בְּ"לְטוּשִׁים" שֶׁהֵם הַשּׁוֹכְנִים בְּאֹהָלִים שֶׁהֵם נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הַיּוֹם יִשְׁכְּנוּ בַּמָּקוֹם הַהוּא וּלְמָחָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי הַלָּמֶ"ד וְהַנּוּ"ן יוּמְרוּ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, כְּמוֹ לִשְׁכָּה וְנִשְׁכָּה, "וַיִּפָּקְדוּ בַיּוֹם הַהוּא אֲנָשִׁים עַל הַנְּשָׁכוֹת" (נחמיה יב מד), וּמִזֶּה "חֶרֶב נְטוּשָׁה" (ישעיהו כא טו), כְּמוֹ לְטוּשָׁה. וְאָמַר בְּ"לְאֻמִּים" "וְלִנְגָוָן", בִּלְשׁוֹן אִיִּים, וּמִלַּת "הָיוּ" עוֹרְרָה אוֹתוֹ בָּזֶה, שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית י':י"ג) "וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים". וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ס"א:ה') רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב נַחְמָן אָמַר, אַף עַל גַּב דַּאֲנַן מְתַרְגְּמִינַן וְאָמְרִין תַּגָּרִין וְלַפָּדִין וְרָאשֵׁי אֻמִּים, כֻּלָּם רָאשֵׁי אֻמּוֹת הֵן. וְהָעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, כִּי הָיוּ הַמְתַרְגְּמִין עוֹשִׂים אַשּׁוּרִים תַּגָּרִין הוֹלְכֵי דֶּרֶךְ, וְהָיוּ עוֹשִׂין מִן לְטוּשִׁים אַנְשֵׁי רֶשַׁע פְּנֵיהֶם פְּנֵי לְהָבִים בּוֹעֲרִים כַּלַּפִּידִים, מִן "לִלְטוֹשׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת אֵתוֹ" (שמואל א יג כ), "יִלְטֹשׁ עֵינָיו לִי" (איוב טז ט), וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב נַחְמָן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנָּהֲגוּ לְתַרְגֵּם כֵּן, אֵינָם אֶלָּא רָאשֵׁי אֻמּוֹת, אֵין בָּהֶם שֵׁם תֹּאַר כְּלָל. וְכָךְ הַדָּבָר:

זרמתם. ענין מרוצת המים כמ״ש כזרם מים (ישעיהו כ״ח:ב׳) והושאל למרוצת השנים יחלוף. ענין התחדשות כמו יחליפו כח (שם מא):

אלפים: שם התאר, ע"ד שלשים ורבעים, והושמטה מלת בנים הנזכרת בפסוק הקודם, והכוונה בנים אלפים, בני דור האלף (רשב"ם ורמבמ"ן); וענין עושה חסד לאלפים הוא כמו שמצאנו באברהם שנקרא אוהבו (ישעיה מ"א א', וד"ה ב' כ' ז') ובזכותו בחר ה' בזרעו אחריו וכרת לו ברית עולם, וכן בפינחס והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם (במדבר כ"ה י"ג), וכן בדוד (שמואל ב' ז' י"ו, ירמיה ל"ד כ"ו), וכל זה בלא עוות הדין, כי החוטאים עונם ישאו כמפורש בשמואל (ב' ז' י"ד) אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, ובמזמור פ"ט אם יעזבו בניו תורתי וכו' ופקדתי בשבט פשעם וכו', וכמו שכתבתי בפסוק הקודם.

הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: אֻמָּנַיָּא וְתַרְעַיָּא. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: חֲכָמִים גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁאֶחָד פּוֹתֵחַ הַכֹּל שׁוֹתְקִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחֲרִישׁוּ אֵלַי אִיִּים, מַסְגֵּר, הַכֹּל יוֹשְׁבִין לְפָנָיו וּלְמֵדִין הֵימֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וּפָתַח וְאֵין סוֹגֵר וְסָגַר וְאֵין פּוֹתֵחַ.