פרשנות מצטטת על ישעיהו מג

וזכר את בוראיך. תמן תנינן, עקביא בן מהללאל אומר, הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה, מאין באת – מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך – למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון – לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. אמר ר' לוי. ושלשתן דרש עקביא מתוך תיבה אחת, וזכור את בוראיך, בארך, בורך, בוראך – בארך – ממקום שבאת, בורך – למקום שאתה הולך, בוראך – לפני מי שאתה עתיד ליתן דין וחשבון ^אהנה אע"פ דאין כל זה אלא רמז בעלמא להסמיך ג' ענינים שדרש, בכ"ז י"ל בטעם הדיוק דקשה ליה הלשון בוראיך ביו"ד, דבעלמא זה מורה על רבים, וכאן לא שייך זה, והול"ל לומר בוראך בפת"ח האל"ף, וגם הול"ל בוראך בפת"ח הרי"ש כמו בוראך יעקב (ישעי' מ"ג א'), ולכן דריש לרבויא כל דאפשר, לכלול ברבוי לשון בוראיך. ויש לפרש הכונה ע"פ מ"ש בנדה ל"א א' שלשה שותפין באדם אביו ואמו והקב"ה, והוא, הקב"ה, נותן בו נפש ורוח. ודריש כאן, שיזכור כי ג' שותפים הם, וכולם בוראיך, בארך [כמ"ש מאין באת וכו'] וחלקי ב' השותפים [אביו ואמו, שמבואר שהם הנותנים בשר גידים ועצמות] הולך לבור, והיינו בורך, וחלק השלישי, של הקב"ה, [הנפש] עתיד ליתן דין וחשבון, והיינו בוראך. .
(ירושלמי סוטה פ"ב ה"ב)

קראתי בשם: ענין בחירה, וכן תרגם אונקלוס דרביתי, כמו קראתי בשמך לי אתה (ישעיה מ"ג א').

אכנך. כמו אקרא בשמך לי אתה (ישעיהו מ"ג א'):