פרשנות מצטטת על ישעיהו מג:טז

האי מתקלא תלי באתר דלא הוי: ר"ל תיקון המתקלא בדו"נ שהוא עיקר התיקון כנ"ל תליא ברישא דלאו רישא רדל"א שבו תלוי כמ"ש באדרא זוטא דף רפ"ט ע"ב בהאי מזלא פשיט פשיטותא דקוטרא עילאה ההוא רישא דכל רישין דלא אתיידע כו' והאי טמיר וסתים וגניז מכלא תקונוי אתתקן בההוא מוחא סתימאה דכלא דאתפשט ואתתקן ונפיק חסד עלאה כו' וחסד עילאה אתפשט ואתקין ואתכליל כלא במ"ס כו' בטש מאן דבטש בהאי מוחא ואתנהיר ותליא ממזלא יקירא כו' אתנהירו ג' רישין עלאין תרין מתרין סטרין וחד דכליל לון כו' ת"ח לעילא אית דלא אתיידע כו' והוא כליל כלא ותרין רישין ביה כלילן כו'. וכל התקונין של מ"ס הוא מרישא דל"א כמ"ש ע"א וההוא רישא סתימא דברישא דעתיקא דלא אתיידע פשיט חד טורנא דהו' מתקן לאנהרא בטש בהאי מוחא ואתגליף ואתנהיר בכמה נהירין כו'. וכבר אמרנו שכל התיקונין דמתקלא במ"ס ג"פ הוי"ה וכן כל התיקונין והכל מהאי רישא. וכן הבטישה דהאי רישא במ"ס הוא זיווג סתום כידוע: ואמר תלי לפי שאין מתקלא בו בעצמו רק פשיטותא דאתפשט מיניה ואתנהיר במוחא כנ"ל כמ"ש באדרא זוטא דף רפ"ט ע"א כל אינון עלאין בעתיקא תליין בז"א אינון לאו תליין אלא אינון ממש ובע"ק תליין דהא שמא דעתיקא אתכסיא מכלא ולא אשתכח אבל אלין אתוין דתליין בעתיקא בגין דיתקיימון אינון דלתתא דאל"ה לא יתקיימון. וכן כאן הכל תולה מרישא דלאו רישא והוא נהיר במ"ס ובו אתעביד כל תקונין וכל המתקלא כנ"ל. ואף שאמרנו דמרישא דלאו רישא תולה התקונין לאו מרישא אלא מגופיה כמ"ש שם והאי טמיר כו' דאתפשט ואתתקן ונפיק חסד עילאה ותתאה וחסד עלאה אתפשט ואתתקן כו' כנ"ל. ואמר שם פשיט חד טורנא כו' בטש כו' וארשים בבוסיטא דא בהאי מצחא ואתרשים ביה חד נהורא דאקרי רצון והאי רצון אתפשיט לתתא בדיקנא עד ההוא אתר דמתיישבא בדיקנא ואקרי חסד עילאה. וכן למעלה אמר דהא רישא עילאה כו' פשיט חד טורנא בסימא יאה כו'. והענין כי ג"ר דלא אתיידע אינן מלובשין כמו בכל פרצוף וז' תחתונות שלו מלובשין בא"א. לכך ג"ר הן דלא אתיידע ובהן לא תליא לא מתקלא ולא תיקון כלל אבל בז"ת אע"ג דג"כ אינן מושגין מ"מ מנהירו שלהן מתלבשין בא"א ונהירין כל הפרצופין. וחסד שלו מתלבש בגלגלתא וגבורה במ"ס ולכן נקרא גלגלתא רישא חוורא וכן כל התיקונין שבו כלן נקראים חוורא כמ"ש באדרא רבא בכל תיקון. ומ"ס אע"ג דשם אין דין ניכר מ"מ שורש הדין הוא כמ"ש באדרא רבא דף קכ"ח והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה שקיט ואשתכך באתריה כחמר טב על דורדייא ר"ל השמרים הן תוקף הדין אבל כאן שקיט השמרים כיין צלול על שמריו שאין השמרין ניכרין וביורד למטה ניכרין. ולכן השערות והזקן כלן הם תוקף הדינין אלא למעלה הם רחמים גדולים ואף לתתא כלולין בהם רחמים מחמת חיורא דכליל ביה מחמת נהירו דפשיטותא דטורנא כנ"ל ולכן מותריהם הם דינין כידוע. והכל משורש גבורה דעתיק שמתלבש בה. ולכן נקראת חכמה מים עזים כמ"ש (ישעיה מ"ג) ובמים עזים נתיבה שהן ל"ב נתיבות. ומחסד דעתיק יוצאין חמש חסדים והוא חסד עילאה שמתפשט במצח לכן הוא רצון עליון ומתפשט בדיקנא במזל עליון שנקרא נוצר חסד נוצר הוא רצון כידוע ומתפשט ממזל עליון ה"ח כידוע. ומגבורה דעתיק מתפשט ה"ג במ"ס והוא בוצינא דקרדינותא ומתפשט במזל תחתון. ואח"כ מתפשט במעוי דאימא וזהו הגנוז במעוי דאמא. וזהו הבטישה דב' מזלות כידוע. וכ"ה הבטישה דחסד עליון דנהירו עילאה במוחא. וכאן הוא התחלת התיקון והמתקלא וזהו עולם חסד יבנה חסד דרדל"א שממנו מתחיל האצילות והוא החסד דאתקיימו ממנו המלכים שאמר באדרא רבא דף קמ"ב ע"א ולא אתקיימו עד דנחית חסד עילאה ואתקיימו כו' עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד כו'. והאי חסד מתלבש בגלגלתא לכן התחיל בו התיקון כמ"ש שם דף קל"ה ע"א לא אתקיימו עד דרישא חוורא כו' כנ"ל. ולכן נקרא ע"י ז' ימי בראשית ז"ת ומהן מתפשטין חו"ג בכל הפרצופים ומזדווגין ומתבסמין ומתקיימין. נמצא כי הכל תלוי ברישא דל"א בגופה דיליה. וידוע כי הג"ר נק' הנסתרות והוית הפרצוף מתחיל מגופא עולם חסד יבנה ולכן נק' ז"א בשם הוי"ה ועל ג"ר אמר אהי' אנא זמין למהוי כמ"ש בזוהר שאתגלה בז"ת וכ"ז בהפרצופים התחתונים אבל ברדל"א כשם שרישא דיליה נקרא דלאו רישא כן גופא דיליה נקרא דלא הוי וע"ש נקרא ע"ק אין כמ"ש באדרא זוטא דף רפ"ח ע"ב ובג"כ ע"ק אקרי אין דביה תליא אין. ואמר תליא כנ"ל. וז"ש באתר דלא הוי:

עיין בתוי"י פ' תצא ד"ר ע"ב וז"ל, בבריאה שנקרא דרך ב' שמות ס"ג קס"א גימטריא דרך שהוא בריאה בסוד (ישעיהו מ״ג:ט״ז) הנותן בים דרך עיין בכתבים עכ"ל,

בדרך. לאתויי הא דאמר רב יהודה אמר רב, מצא קן בים חייב בשילוח, שנאמר (ישעיהו מ״ג:ט״ז) הנותן בים דרך ^נבהרי דים נמי נקרא דרך, ומשכחת לה קן בים כגון ששטף הים לאילן והיה קן בראשו. .
(שם שם)