הַזְכִּירֵ֕נִי נִשָּׁפְטָ֖ה יָ֑חַד סַפֵּ֥ר אַתָּ֖ה לְמַ֥עַן תִּצְדָּֽק׃
אבן עזרא
והוסיף כל היום, כי מנהג השומרים לישן ביום וכן כתוב משמרים לבוקר (תהלים ק"ל ו') (משמרים הבלי שוא יונה ב' ט'), והנה פירש הנביא דבריו, שהם מזכירים הוא פועל יוצא לשנים פעולים, כמו הזכירני נשפטה יחד (ישעיהו מ"ג כ"ו):
אור החיים
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא כִּי הוֹדִיעַ ה׳ הַסֵּדֶר אֲשֶׁר יִתְנַהֵג בּוֹ עִם הַנִּבְרָאִים לְצַד הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים. הִנֵּה שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת כִּי הַכֹּל כְּפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ, וּכְשֶׁיַּעֲבֹר הָאָדָם עַל אַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה׳ וְיַמְרֶה פִּי עֶלְיוֹן לְצַד מַעֲלַת הָאֵל הַגָּדוֹל, יִתְחַיֵּב לְהֵאָבֵד הוּא וְכָל סְבִיבָיו, כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ ה׳ צְבָאוֹת הִכְעִיס וְכָל שֶׁהוּא מֵהַהַמְרָאָה יִתְחַיֵּב עָלֶיהָ. וְיַחְשׁוֹב הָאָדָם כִּי הָאָדוֹן יָדִין אֶת עוֹלָמוֹ בְּמִשְׁפָּט זֶה וְהוּא מִשְׁפַּט צֶדֶק, וּלְעוֹלָם אִם יָבֹא ה׳ בְּמִשְׁפָּט בְּדֶרֶךְ טוֹעֵן וְנִטְעָן לְהִשָּׁפֵט עִם הַנִּבְרָאִים אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִתְחַיְּבוּ, וְגַם דּוֹר הַמַּבּוּל אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁפָּט מִשְׁפַּט מָוֶת. לָזֶה אָמַר ה׳ כָּאן בְּהוֹדָעַת דְּרָכָיו אֶל אַבְרָהָם אֵרְדָה נָּא, פֵּרוּשׁ: לֹא יִשְׁפּוֹט בְּעֵרֶךְ מַעֲלָתוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁוָאָה לַנִּבְרָאִים, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ הַנָּבִיא (ישעיהו מ״ג:כ״ו) ״נִשָּׁפְטָה יָחַד״ בְּהַשְׁוָאָה לַנִּבְרָאִים הַפְּחוּתִים, וּבְעֵרֶךְ זֶה יִשְׁפּוֹט וְיִרְאֶה אִם הוּא בְּעֵרֶךְ הַצְּעָקָה שֶׁבָּאָה אֵלַי. פֵּרוּשׁ: כִּי הַצּוֹעֵק וְתוֹבֵעַ מִשְׁפָּט מֵה׳ יִתְבַּע הַמִּשְׁפָּט לְפִי עֵרֶךְ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא. לָזֶה אָמַר ה׳: וְאִם אַחַר שֶׁאַעֲרִיךְ הַמִּשְׁפָּט בְּעֵרֶךְ שְׁלִילַת מַעֲלָתִי עֲדַיִן שִׁעוּר שֶׁתִּהְיֶה תְּבִיעַת מִדַּת הַדִּין לְחַיְּבָם – כָּלָה, וְאִם לֹא – אֵדָעָה אִם רְאוּיִים לִשְׁפּוֹט בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ לֹא. וּמֵעַתָּה אֵין פֵּרוּשׁ אֵרְדָה נָּא אֶלָּא הַדְרָגָה בַּדִּין, וּלְעוֹלָם מִמְּקוֹמוֹ יַשְׁקִיף לָדַעַת וְיַבְחִין לְבָבוֹת בְּנֵי אָדָם.