פרשנות מצטטת על ישעיהו מד:ה

שנאמר זה יאמר וכו'. כצ"ל שנאמר זה יאמר לה׳ אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה׳ ובשם ישראל יכנה זה יאמר לה׳ אני זהו שכולו למקום. וזה יקרא בשם יעקב אלו גרי הצדק. וזה יכתוב ידו לה׳ אלו בעלי תשובה. ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים. וכן הגירסא במכילתא ובילקוט פרשת משפטים ובישעיה מ"ד ויליף לה מדכתיב ד׳ לשונות מהאי קרא דמיירי מארבע כיתות וכל הד׳ כיתות מרומזים בפסוק זה יאמר לה׳ אני קאי על צדיק גמור. וזה יקרא בשם יעקב משמע עכשיו בא להתגייר ועד עתה לא היה בשם יעקב. וזה יכתוב ידו לה׳ קאי על בעלי תשובה שמעתה יכתוב ידו לה׳. ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים. ומכנין אותן בשם ישראל דחשוב משם יעקב כאשר האריך בענין מהר"ם אלשיך זצ"ל כמה פעמים דכשאין ישראל עושין רצונו של מקום מכונין בשם יעקב. וכשעושין רצונו מכונין בשם ישראל:

אכנך. ענינו שם שאינו שם העצמי וכן ובשם ישראל יכנה (לעיל מ״ד):

זה יאמ' לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו לה' ובשם ישראל יכנה (ישעיה מד, ה). והם ד' כיתו' כמ״ש ד' מיני' בלולב א' טעם וריח. טעם בלא ריח. ריח בלא טעם. לא טעם ולא ריח. וכולם אגודין זה בזה. טעם וריח. הם הת״ח העוסקין בתור' ובעלי מצו' ג״כ. וטעם בלא ריח. תורה בלא מצות כמ״ש (יבמות ק״ט ע״ב) האומר אין לו אלא תורה אין לו אלא תורה כו'. ריח בלא טעם. הם בעלי מצות. לא טעם ולא ריח. בלא תורה ובלא מצות. רק שאין פורשין מדרכי הציבור ואעפ״כ כולם אחודים זה בזה לבד אתרוג שהוא פרוש מן העולם אך אעפ״כ בשעת נטילה צריך לחברן יחד וז״ש זה יאמר לה' אני. הוא בעלי תורה ומצות. וזה יקרא בשם יעקב. הם הלומדים בלא מצוה והיינו שלומד לשם יעקב כמ״ש תורה צוה וגו' שכך קיבל מאבותיו ולא לשמה. וזה יכתוב ידו לה'. הם בעלי מצות שעושין בידיהם בלא תורה ולכן כתיב בשניהם לה' שהם עושין לה'. ובשם ישראל יכנה. הוא בלא תורה ובלא מצוה רק שמכנה א״ע בשם ישראל ואעפ״כ יש לו שכר וכמ״ש כל הכופר בע״ז כו' ולכן כולם אחודין זה בזה וזהו וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים אף שהם ערבים והם ערבי נחל בלא טעם ולא ריח יצמחו על יבלי מים וכמ״ש והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו וזהו על יבלי מים לכן הם אחודין זה בזה וז״ש אף חבב עמים. הם הדומין לערבות. כל קדשיו בידך. הם הדומין לאתרוג. והם תכו לרגלך. הם הדומין להדס. ישא מדברתיך הם הדומין ללולב: