פרשנות מצטטת על ישעיהו מד:ו

לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. יזהיר שלא נקבל עלינו לאלוה שום כח מן הכחות העליונים שהם המלאכים הנקראים אלהים ולא משאר כחות הכוכבים והמזלות ולא נאמין באחד מהם כלל. ומה שקראם אחרים אמרו בספרי על כי הם אחרים לעובדיהם. ד"א אחרים היום של זהב למחר של כסף למחר של עץ. והעיקר כי נקראו אחרים על שם שמקבלים כח מאחר ואין להם כח מעצמם. וזהו לא תשתחוה לאל אחר, לאל שמקבל מאחר אלא להקב"ה בלבד שהוא אלהי ישראל שאינו מקבל כח מאחר, וכן דרשו רז"ל ומבלעדי אין אלהים שלא קבלתי מלכותי מאחר.

והנה כל הנ"ל שההשפעה צריכה להיות בהדרגה כפי כח המקבלים, זהו כשהמדרגה המקבלת עומדת במקומה ונמשך לה שפע במקומה, אבל כשנתעלה המדרגה התחתונה לשרשה, אזי יכולה לקבל שפע יותר ויותר מכדי יכלתה לקבל למטה במקומה, למשל אדם זורע גרעין אחד, ונודע שלא יצמח הגרעין להוציא כמה גרעינין עד שיתבטל ממציאותו, ואז נתעלה שם בשרשו, ויכול לקבל משורשו יותר משטחייות מציאותו, ושם בשורשו נעשה גם הוא שורש לכמה גרעינין, בשביל שנתדבק בשרשו, וגם שורש כח הצומח חפצו ורצונו להשפיע תמיד הרבה, אך בהיות הגרעין למטה במציאותו אינו יכול לקבלו, מה שאין כן כשנתעלה לשרשו כנ"ל, ושם אינו צריך כלל להדרגה, כי שם יוכל לקבל הרבה יותר משטחייות מציאותו, והנה נודע תכלית בריאת העולמות היה להקרא שמו מלך, ומחשבה קדומה זו הביאו לידי צמצום בהירות אין סוף כביכול, שאין מלך בלא עם, ועל כן על מדת מלכות נאמר (בישעיהו מ״ד:ו׳) אני ראשון ואני אחרון,שהוא ראשונה שהביאה לידי בריאות העולמות והיא אחרונה כנודע.

ובפירקי ר' אליעזר הגדול ז"ל [פרק נ"א] רבן גמליאל אומר כשם שראשי חדשים מתחדשים ומתקדשים בעולם הזה כך יהיו ישראל מתחדשים ומתקדשים לעולם הבא שנאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו וחכמים אומרים שמים וארץ עתידין להתחדש ומה כתיב עליהן ונגולו כספר השמים (ישעיה לד ד) כאדם שהוא קורא בספר תורה וגולל אותו וחוזר ופותח וקורא וגולל אותו כך עתיד הקב"ה גולל אותו וחוזר ומחדש אותו למקומו שנאמר ונגולו כספר השמים. והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא ו) כאדם שהוא פושט טליתו והוא מקפל אותו וחוזר ופותח ולובש ומקפל אותו כך עתיד הקדוש ב"ה לקפל את הארץ וחוזר ופותח ומחדש אותו למקומה כבגד שנאמר והארץ כבגד תבלה זהו שנאמר כלבוש תחליפם ויחלופו (תהלים קב כז). ובברכות פרק אין עומדין אשר נשבעת להם בך מאי בך אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם אלמלא נשבעת להם לישראל בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלין כך שבועתך בטלה עכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול כשם ששמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים. ובמדרש משלי בני אם ערבת לרעיך (משלי ו א') אלו הן ישראל שבשעה שעמדו ישראל על הר סיני אמר להם הקב"ה אם נותן אני לכם תורה אתם מקיימים אותה אמרו לו הין אמר להם הקב"ה ערבים אני מבקש מכם אמרו לפניו נתן לך שמים וארץ אמר להם דבר מתבטל איני מבקש מכם למה שהן עתידים ליבטל. אמר להם יש לי ערבים טובים בניכם שאם אתם מקיימין דברי תורה אני מקיים אותם בידכם ואם לאו אני גוזלם מכם שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני (הושע ד ו'). הרי לך ראיות ברורות מדברי רז"ל גם הכתובים מורים כן בלא ספק כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא ו) וכתיב אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מד ו) ואם היה העולם מתקיים בלתי תכלה לא היה הוא יתברך אחרון כמו שלא היה נקרא ראשון אם היה ראשון אחר. וכתיב המה יאבדו ואתה תעמוד וכולם כבגד יבלו וגו' (תהלים קב כז). ואשר יביאו ראיה ממה שכתוב והארץ לעולם עומדת (קהלת א ד') וכן ויעמידם לעד לעולם (תהלים קמח ו') ידוע הוא כי מלת לעולם פעמים נאמרת על זמן קצוב כמו ועבדו לעולם רוצה לומר לעולם של יובל ופעמים נאמרת על אורך ימים בלי ידיעת קצבה אבל יש להם קצבה וסוף כמו יחי המלך דוד לעולם (מלכים א' א לא). ופעמים היא נאמרת על זמן שאין לו תכלית ואחרית כמו י"י ימלוך לעולם ועד. ומה שהוקשה להרמב"ם ז"ל יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד (תהלים קד ה) גם אמרו רז"ל כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק יש לפרש כי בל תמוט מוסב על הבורא יתברך או יש לפרש אין לו הפסק כל זמן קיום העולם אף כי לפי דעת רז"ל לא נגמר עולם ועד על אורך הזמן רק עולם ועד הוא שם לכסאו של הקב"ה הנקרא כן שנאמר כסאך אלהים עולם ועד (תהלים מה ז) וכן אמר בספר המרכבה כסאו של הקב"ה נקרא עולם ועד שנאמר כסאך אלהים עולם ועד. ולפי כוונתם יהיה פירוש הפסוק יסד הקב"ה ארץ על מכוניה בעבור שהכסא שנקרא עולם ועד לא יתמוטט כביכול לא נברא כסא הכבוד אלא בשביל הצדיקים שנאמר וכסא כבוד ינחילם (שמואל א' ב ח):

חותמו של הקב"ה אמת - אמצעית לאותיות וראשון ואחרון על שם אני ראשון ואני אחרון ואני הוא: