פרשנות מצטטת על ישעיהו מד:טו

וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר וַיִּקַּ֤ח מֵהֶם֙ וַיָּ֔חָם אַף־יַשִּׂ֖יק וְאָ֣פָה לָ֑חֶם אַף־יִפְעַל־אֵל֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ עָשָׂ֥הוּ פֶ֖סֶל וַיִּסְגָּד־לָֽמוֹ׃

רמב"ן

והנה הסנה בוער באש כטעם דולק, שהיה בתוך אש בוער, כמו והאבות מבערים את האש (ירמיה ז יח), מדליקים, ובערו בהם אש (יחזקאל לט ט).ומדוע לא יבער הסנה, לא ישרף ויאכל, וכמוהו כפשתים אשר בערו באש (שופטים טו יד), נשרפו וכן דעת אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות ג׳:ב׳) שתרגם הראשון בער, והשני מתוקד. או יהיה יבער מלשון ובערת הרע מקרבך (דברים יז ז), והיה לאדם לבער (ישעיה מד טו), כי דרך צחות בלשון הקודש לדבר כן, רוכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם (שופטים י ד):
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

ובערו והשיקו. הביעור הוא לחמם, וההסק הוא לאפות בו, כמ"ש והיו לאדם לבער וכו' אף יסיק ואפה לחם (ישעיהו מ״ד:ט״ו) :
שאל רבBookmarkShareCopy

הכתב והקבלה

עבד למו. המפרשים יבינו מלת למו כמו להם בחשבם שהוא רבים כמו וזרח משעיר למו לכן נלחצו לפרש לומר לשם ולאלהיו או לזרע שם שהם רבים, ואחרים יאמרו שחוזר על לאחיו שבפסוק הקודם, אמנם אין צורך לזה כי כבר מצאנוהו לסימן לשון יחיד לבד כמו עשהו פסל ויסגד למו (ישעיהו מ״ד:ט״ו) ותרגומו ובעא מיניה (הנ"ל):
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

זמין למנויי פרימיום בלבד