פרשנות מצטטת על ישעיהו מד:כ

אִם עֹלָה קׇרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ. טַעַם לַדָּבָר שֶׁהָעוֹלָה בָּאָה זָכָר, וְהַחַטָּאת נְקֵבָה, וּשְׁלָמִים בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה, לְפִי שֶׁהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם הִיא בָּאָה, דְּהַיְנוּ עַל חֵטְא הַהִרְהוּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א ה) ״וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם כִּי אָמַר אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם״. וְהַחַטָּאת בָּא עַל הַחֵטְא הַמַּעֲשֶׂה, נִמְצָא שֶׁהַמְהַרְהֵר בַּעֲבֵרָה וְלֹא יָצְתָה מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַפֹּעַל, וַדַּאי גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה, כִּי כָאִישׁ גְּבוּרָתוֹ לִכְבּוֹשׁ אֶת יִצְרוֹ, כִּי לֹא יָצְאָה הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַחוּץ לַעֲשׂוֹת זָר מַעֲשֵׂהוּ, עַל כֵּן קׇרְבָּנוֹ זָכָר. אֲבָל הַחוֹטֵא גַּם בְּמַעֲשֶׂה תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ כִּנְקֵבָה, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד כְּנֶגֶד יִצְרוֹ, עַל כֵּן קׇרְבָּנוֹ נְקֵבָה בְּכַיּוֹצֵא בּוֹ. וּלְפִי שֶׁבֵּין כָּךְ הָעוֹלָה וְהַחַטָּאת בָּאִים עַל הַחֵטְא אֲשֶׁר מְקוֹרוֹ מִן הַלֵּב, כִּי לֵב הוּתַל הִטָּהוּ (ישעיה מד כ), וְהָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּם אֲשֶׁר מְקוֹמוֹ בְּצַד שְׂמֹאל, עַל כֵּן שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן. אֲבָל הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר בְּלִי עָוֹן יְרוּצוּן, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְאֵין חִלּוּק אֶצְלָם בֵּין זָכָר לִנְקֵבָה.

חנני יהוה כי אמלל אני אמלל תאר; וא על פי שהוא פתו"ח. וכמוהו: לב הול הטהו (ישעיהו מד כ). והוא ענין תלישה וכריתה; כמו: ורבת בנים אמללה (שמואל א ב ה), היהודים האמללים (נחמיה ג לד); אמללה ילדת השבעה (ירמיהו טו ט), והדומים להם.

בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת. הַמְפָרְשִׁים אָמְרוּ כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל הַחוֹטְאִים, כִּי יֹאמְרוּ שֶׁעוֹלָה הוּא מַקְרִיב. וְזֶה טַעַם חָלוּשׁ, שֶׁהֲרֵי עַל כָּל פָּנִים נִגְלֶה עֲוֹנוֹ כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁאֵינוֹ מַקְרִיבוֹ כָּלִיל לְעוֹלָה. וְעוֹד שֶׁהֲרֵי הָעוֹלָה זָכָר וְחַטָּאת נְקֵבָה. וְהִנֵּה בְּעִנְיַן הָעוֹלָה יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבָּאָה עַל הִרְהוּר עֲבֵרָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָה מִן אוֹתָן קָרְבָּנוֹת אֲשֶׁר בְּלִי עָוֹן יְרוּצוּן (תהלים נט ה). וְהִנֵּה לָאוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָה צַד כַּפָּרַת חֵטְא, טַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר כִּי הַלֵּב הַמֻּנָּח בְּצַד שְׂמֹאל סִבָּה לְכָל חֵטְא, כִּי הַלֵּב חוֹמֵד וּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה גּוֹמְרִין, עַל כֵּן שְׁחִיטַת שְׁנֵיהֶם בַּצָּפוֹן, לְהוֹרוֹת כִּי לֵב הוּתַל הִטָּהוּ (ישעיה מד כ) וּמִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה (ירמיה א יד). וְלָאוֹמְרִים שֶׁאֵין הָעוֹלָה בָּאָה כִּי אִם דּוֹרוֹן, וּרְאָיָתָם מִמַּה שֶּׁכָּתוּב (תהלים סו יג) ״אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת״, נוּכַל לוֹמַר כִּי הַחוֹטֵא אַחַר שֶׁנָּתַן אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְהָבִיא חַטָּאת לְכַפָּרָה, מֵאָז הוּא מְרֻצֶּה וְקָרְבָּנוֹ מְרֻצֶּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה הַמְעֻלָּה שֶׁבְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת.