פרשנות מצטטת על ישעיהו מז:ט

וְתָבֹאנָה֩ לָּ֨ךְ שְׁתֵּי־אֵ֥לֶּה רֶ֛גַע בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד שְׁכ֣וֹל וְאַלְמֹ֑ן כְּתֻמָּם֙ בָּ֣אוּ עָלַ֔יִךְ בְּרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בְּעָצְמַ֥ת חֲבָרַ֖יִךְ מְאֹֽד׃

מרבה לספר

שתי אלה רגע תביא לעוצית בפסח. עש"ה ישעי' (מ"ז) שתי אלה רגע ביום אחד ושם נאמר על בבל שהי' נהפך בל"ש כמ"ש למעלה. אבל כאן מפרש לעוצית דהיא ארץ עוץ שכ' רש"י באיוב דא קונסטאנטינא רבתי' ור"ל כמו ששמר רגע חצות לי"מ כן יהי' רגע חצות לילה בגאולה העתידה בליל זה וזהו כוונת במערבית ליל א' כגיבור על אדום חצה. והא דאמר שתי אלה רגע דמשה אמר כחצות כדאי' בריש ברכות דהי' מסופק אם יהי' רגע סוף חצו' ליל' ראשון או יהי' הרגע דתחילת חלק שני מחצות לכך אמר כחצות וזהו כוונת הפייט שתי אלה רגע ר"ל דגם הוא מסופק ור"ל כחצות דהוא אמצע לשתי רגע:
שאל רבBookmarkShareCopy

תורה תמימה

שבי אלמנה. מאי אלמנה, א"ר חנא בגדתאה, על שם דעתידי רבנן דמתקני לה כתובה מנה חמאה זהובים [והם בערך כסף מדינתנו, רוסיא, בקירוב שלשים וששה רובלים, ובמטבע מדינת אשכנז – בקירוב שמונים מרקאות], ומפרש בגמרא ומי כתב קרא ע"ש העתיד, ומשני, אין, דכתיב (פ' בראשית) ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור, ותנא רב יוסף אשור זו סליקא, ומי הואי, אלא דעתידה, הכי נמי דעתידי רבנן לתקן לה כתובה מנה. –
והנה קבענו דרשא זו כאן, להיות שכאן הוא הפעם הראשונה שנזכר שם אלמנה בתורה, אך אינו מבואר בכלל שאלת הגמרא מאי אלמנה, מאי קשיא לי', דהא כיון דבאיש רגיל שם אלמן (ישעי' מ"ז ט', ירמי' נ"א ה'), א"כ האשה תכונה בשם אלמנה, וי"ל דמדייק משום דלפי חוקי הלשון בשמות כאלה שבזכרים חותמין בנו"ן באה החתימה בשם הנקבה בתוספת יו"ד קמוצה אחר הנו"ן, גזלן – גזלניה, דברן – דברניה, כפרן – כפרניה, רחמן – רחמניה, וה"נ הול"ל אלמניה, ודו"ק.
.
(כתובות י' ב')
שאל רבBookmarkShareCopy