פרשנות מצטטת על ישעיהו מז:יב

מכשפה לא תחיה: לא תניח לה שתחיה, אלא חקור אחריה להרגה, כי דרך המכשפות לעשות מעשיהן בסתר (רשב"ם), והזכיר מכשפה נקבה, וה"ה לזכר, אלא שדבר הכתוב בהווה, כי הנשים היו רגילות בכך (סנהדרין ס"ב, ורש"י וראב"ע), וכן מצאנו עד זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים (מ"ב ט' כ"ב), מרוב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המוכרת גוים בזנוניה וממלכות בכשפיה (נחום ג' ד'), עמדי נא בחבריך וברב כשפיך (ישעיה מ"ז י"ב); וכן העיד הרמב"ם (מורה ח"ג פל"ז) לפי מה שמצא בספרי הצאבה, כי רוב מעשי הכשוף צריך עכ"פ שיהיו נעשים ע"י נשים; והמלה נגזרת לדעתי (כמלת אַשָּף) מן שוף שענינו ג"כ כסוי והסתר, כמו אך חשך ישופני (תהלים קל"ט י"א), וכטעם בלטיהם (שמות ז' כ"ב) (artes occultac) מעשים הנעשים בסתר ובהעלם; וטעם התחייב המכשף, כי כל מכשף הוא עובד ע"ז (כדברי הרמב"ם במורה שם), ויותר מזה שהוא מביא את הרבים להאמין בע"ז וביכלתה.

לשפט משפט יתום ודך להשיבם על אדמתם בלי שיוסיף עוד שום אדם לשברם ולהוציאם מן הארץ והוא בענין לערוץ אנוש מן הארץ ולערוץ כמו לשבר, אולי תערוצי (ישע׳ מז יב) בערוץ נחלים לשכון (איוב ל ו) מסעף פורה במערצה (ישע׳ י לג) או הוא לשון מורא כדרך אל נערץ (תה׳ פט ח) לא תיראון ולא תערצון (דברים א כט) ויהיה פירושו בל יוסיף עוד להתירא מאנוש מן הארץ.