פרשנות מצטטת על ישעיהו מח:ה

פסיליה, עצביה. העצבים היו אצלם במדרגה למטה מן הפסילים, כמ"ש פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום (ישעיה מ"ח ה'), שהפסל והמסכה היו אצלם המצוה והגוזר, והעצב עומד תחתיו לעשות את צוויים ולמלאות דבריהם, ולא תמצא שם עצבים בכל התורה, כי מעשיהם הותחל בארץ כנען ופלשתים בזמן מאוחר, וכשיכתו הפסילים ממילא העצבים אשר תחתיכם יהיו שממה, ועקר האתנן היו נותנים אל הפסל שהוא למעלה מן העצבים, לכן אמר שאתנניה שנותנים לפסילים ישרפו באש:

יָדוֹעַ תֵּדַע. הוֹדִיעַ סִבַּת אִחוּר יְרֻשַּׁת הַבָּנִים, וְהִיא כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי, כִּי לֹא יִצְדַּק לְגָרֵשׁ גּוֹי מֵאַרְצוֹ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ. אָמַר אִם כֵּן יָדוֹעַ תֵּדַע שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי נִשְׁבָּע לָתֵת הָאָרֶץ לְבָנֶיךָ, לֹא יִהְיֶה זֶה מִיָּד, כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיִּשְׁלַם בּוֹ עֲוֹן הָאֱמוֹרִי. וְעִם זֶה הִגִּיד קוֹרוֹת הַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי הָעֲתִידִים אָז לִקְצָת דּוֹרוֹת מִזַּרְעוֹ בְּסִבְלוֹתָם, כִּי אָמְנָם זֶה לֹא קָרָה לָהֶם בַּדּוֹרוֹת הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים קַיָּם לֹא הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, אֲבָל קָרָה כַּאֲשֶׁר הֶעֱווּ אֶת דַּרְכָּם, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (יחזקאל כ:ח-ט) "וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי". וְכָל זֶה הִגִּיד לְמַעַן יֵדַע דּוֹר אַחֲרוֹן בְּקַבָּלָה כִּי דְּבַר ה' הוּא, וְלֹא יְיַחֲסוּ הַדָּבָר לְזוּלָתוֹ, כְּעִנְיַן הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (ישעיהו מח:ה) "וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם":

והמם מהומה גדולה - על כרחך וְהָמָם כמו: וסבב בית אל. שמם מן שממה על הר ציון ששמם. וממין כפולים ופירושו והרעים קול מהומה גדולה במלחמה עד השמדם ואלו היה פירושו של מ"ם אחרונה כמו אותם היה לו לכתוב וַהֲמָמָם אבל מגזרת המה יהמה לבי אומר וְהָמָם והמה אותם כמו מן עשה עצבי עָשָׂם ומן כאשר ראה יעקב ויאמר יעקב כאשר ראם ראה אותם והמם מגזרת המה יתפרש המה אותם. ואם תאמר לפרש גם את זו כמו והמה אותם אי אפשר לומר כן, לפי שהלשון המיון נתלה בגוף האדם לבי ככנור יהמה מעצמו ואם היה המיון עושה לאחרים צריך להדגישו וְהִמֵּם. כמו: כָּלָה שארי מעצמו אויבי כִלָּם לאחרים. כִלָּה ה' את חמתו, ישנה הכתם הטוב, מעצמו, לפיכך רפי ולאחרים יאמר וְשִׂנָּא את בגדי כלאו, וַיְשַׁנֶּהָ ואת נערותיה.