קִרְב֧וּ אֵלַ֣י שִׁמְעוּ־זֹ֗את לֹ֤א מֵרֹאשׁ֙ בַּסֵּ֣תֶר דִּבַּ֔רְתִּי מֵעֵ֥ת הֱיוֹתָ֖הּ שָׁ֣ם אָ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה שְׁלָחַ֖נִי וְרוּחֽוֹ׃ (פ)
דברי דוד
שש משזר כו' כשהן שזורין יחד כתב הרא"ם וי"ו של ותכלת במקום בי"ת כמו ה' שלחני ורוחו (ישעיה מ"ח) כמו ברוחו אף כאן כמו שש משזר בתכלת וארגמן ותולעת שני כולן שזורין יחד:
שפתי חכמים
הרי ד' מינין בכל חוט וחוט כו'. פי' שכולן היו שזורין יחד כדכתיב משזר וי"ו ותכלת במקום ב' כאילו אמר שש משזר בתכלת וארגמן וגו' כוי"ו ה' שלחני ורוחו כמו ברוחו ה' וכלי זעמו כמו בכלי זעמו:
העמק שאלה
בעת אתה הקב"ה מרבבות קודש ובידו אש דת לישראל עלה במחשבתו ית' ליתן לישראל כ"ד ס"ק, כדאיתא ברכות ד"ה א"ר לוי בר חמא ארשב"ל מ"ד ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, תורה זו מקרא והמצוה זו משנה אשר כתבתי אלו נו"כ, ובש"ר פכ"ח אר"י מה שהנביאים עתידין להתנבאות בכל דור ודור קבלו מה"ס שכן משה אומר לישראל כי את אשר ישנו פה ואשר איננו פה וגו' וכה"א משא דבר ה' ביד מלאכי בימי מלאכי לא נאמר אלא ביד מלאכי שכבר היתה הנבואה בידו מה"ס אלא שלא נתן רשות להתנבאות וכן ישעיה אמר מעת היותה שם אני, אמר ישעיה מעת שנתנה תורה בסיני שם הייתי וקבלתי הנבואה הזאת ועתה אלהים שלחני ורוחו כו'.
רש"י
בְּיַד מַלְאָכִי. כְּבָר הָיָה מָסוּר בְּיָדוֹ זֶה יָמִים רַבִּים. מִכָּאן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרַיְתָא דִּמְכִילְתָּא, שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים עָמְדוּ עַל הַר סִינַי, וְשָׁם נִמְסְרוּ לָהֶם הַנְּבוּאוֹת. וְכֵן (ישעיהו מח:טז) אוֹמֵר: ״מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי, וְעַתָּה ה׳ אֱלֹהִים שְׁלָחַנִי״.