לְמַעֲנִ֧י לְמַעֲנִ֛י אֶעֱשֶׂ֖ה כִּ֣י אֵ֣יךְ יֵחָ֑ל וּכְבוֹדִ֖י לְאַחֵ֥ר לֹֽא־אֶתֵּֽן׃ (ס)
נפתלי שבע רצון
לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל לשבח לפאר לרומם כו' למי שעשה לאבותינו ולנו כל הניסים האלו וכו' ונאמר לפניו הללוי'. באשר שיש כאן חילופי גירסאות ע"כ אבאר תחילה לפי הגי' ונאמר לפניו שירה חדשה דהיינו הנ"ון של ונאמר בסגול וקאי על שירת הים שנאמר לפניו שירה חדשה בלשון נקבה: ולבאר זאת נקדים הגמ' דפסחים וז"ל ת"ר הלל זה מי אמרו. ר"אא משה וישראל אמרו בשעה שעמדו על הים ופי"רשי שהיו יראין שלא יעברו המצרים ג"כ וכו' ואמרו * לא לנו ה' לא לנו כ"א לשמך תן כבוד ורוח הקודש משיבה להם למעני אעשה. ור"הא יהושע וישראל אמרו בשעה שעמדו עליהן מלכי מזרח וכו' וור"יא וחזקיהו וסיעתו אמרו בשעה שעמד עליהן סנחרב הם אמרו לא לנו כו' ורוח הקודש משיבה למעני אעשה: וח"דא מרדכי ואסתר אמרו כשעמד עליהן המן ופי"רשי יהושע וישראל אמרו הלל זה פירוש אף יהושיע וישראל ר"ל משה וישראל אמרו אותו מתחילה וא"חכ אמרו יהושע וישראל וה"ה למ"ד יחזקיהו וסיעתו ר"ל גם יחזקיהו ול"מד מרדכי ואסתר ר"ל גם מרדכי ואסתר אמרו. ואי' בטא"ח סי' רי"ח אם נעשה לאדם אחד הרבה ניסים בהגיעו אל אחד מהם במקום שנעשה לו הנס צריך להזכיר כולן והוא מהגמ' דברכות: ולדעת התרגום שני נס של סנחרב ושל פרעה ושל המן כולם נעשו בליל פסח ובהיות כן שורת הדין מחייב שצריך להזכיר את כולן דהיינו בשעה שמזכיר בליל פסח הנס של מצרים יזכור עימו ג"כ כל הניסים האילו דהשתא אם נעשו לו ניסים בזמנים מתחלפים בהגיעו אל אחת מהם צריך להזכיר את כולן מכ"ש אילו שנעשו כולן בליל פסח שצריך להזכיר אותם כאשר מספר הנס של יציאת מצרים: ולפי מ"ש בשם רש"י דהלל זה שאמרו משה וישראל כשעמדו על הים גם יהושע וישראל כשעמדו עליהן מלכי מזרח אמרו הלל זה: וגם יחזקיהו וסיעתו כשעמד עליהן סנחרב ונעשה להם נס: וגם מרדכי ואסתר אמרו לא לנו וכו': ובהיות כן הוי כאילו אם זוכרים כל הניסים הללו שעל ידי שאנו אומרים הלל בליל פסח על הנס שעשה לנו: שהרי הלל זה גם יהושע אמרו על הנס שהי' בימיו וכן יחזקיהו וכן מרדכי ואסתר וכשם שמשה וישראל אמרו לא לנו וכו' ורוח הקודש משיבה להן למעני אעשה ה"ה ליהושע וכו':
ובהיות כן יתכן הנוסח מ"ש לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל כו' למי שעשה לאבותינו * ולנו את כל הניסים האילו: דלפום ריהטא יפלא ממך הדבר מה דנקט כל הניסים האילו בלשון רבים כאילו הרבה הי' והלא הנס של יציאת מצרים נס אחד בלבד הוא אלא וודאי שבא להורות לנו שעל ידי אמירת הלל זה שאמרו משה וישראל עי"ז נזכרים כל הניסים שנעשו בלילה הזה מאחר שכולן אמרו הלל זה על הנס שהי' בימיהם ולכ"א לפיכך אנחנו חייבי' להודות כו' למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האילו ובתיבת לאבותינו נכללו כולן ר"ל לאבותינו שבימי משה ולאבותינו בימי יהושע ובימי יחזקיהו וכו' ול"פז נכונה הנוסחה לומר ונאמר לפניו שירה חדשה הנ"ון של ונאמר בסגול וקאי על שירת הים שנאמר לפניו בלשון נקבה: וע"כ מסיים ונאמר לפניו שירה חדשה הללויה ואמרו חז"ל הללוהו בהילולים הרבה ר"ל שהילולים מהרבה ב"א נאמר לפניו על ידי הלל זה: הלל גופא כתבתי בהגדה:
ובהיות כן יתכן הנוסח מ"ש לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל כו' למי שעשה לאבותינו * ולנו את כל הניסים האילו: דלפום ריהטא יפלא ממך הדבר מה דנקט כל הניסים האילו בלשון רבים כאילו הרבה הי' והלא הנס של יציאת מצרים נס אחד בלבד הוא אלא וודאי שבא להורות לנו שעל ידי אמירת הלל זה שאמרו משה וישראל עי"ז נזכרים כל הניסים שנעשו בלילה הזה מאחר שכולן אמרו הלל זה על הנס שהי' בימיהם ולכ"א לפיכך אנחנו חייבי' להודות כו' למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האילו ובתיבת לאבותינו נכללו כולן ר"ל לאבותינו שבימי משה ולאבותינו בימי יהושע ובימי יחזקיהו וכו' ול"פז נכונה הנוסחה לומר ונאמר לפניו שירה חדשה הנ"ון של ונאמר בסגול וקאי על שירת הים שנאמר לפניו בלשון נקבה: וע"כ מסיים ונאמר לפניו שירה חדשה הללויה ואמרו חז"ל הללוהו בהילולים הרבה ר"ל שהילולים מהרבה ב"א נאמר לפניו על ידי הלל זה: הלל גופא כתבתי בהגדה:
הכתב והקבלה
לא יחל. היו"ד פתוחה, ולא אמר יחל ביו"ד צרוי' כמו איך יחל (ישעיהו מ״ח:י״א) בלשון נפעל כמו הרבה לאוין שנאמרו בלשון נפעל (כמ"ש בפ' בא), דא"כ היה משמעותו דלא משכחת לה לחלל את נדרו אפילו כשהוא נפעל לכך ע"י התרה, לכן אמר קרא בלשון פועל, להורות שהוא מצד עצמותו אין לו רשות לחלל, אבל להיות נפעל ע"י אחרים רשאי לחלל, והיינו בהתרת אחרים, וז"ש רז"ל (חגיגה יו"ד) הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו:
חידושי הרד״ל
(כח) שנאמר (ישעיה מ"ח) למעני למעני אעשה ובגלות חו"ל מדבר דכתיב שם הנה צרפתיך וגו' בחרתיך בכור עוני: