פרשנות מצטטת על ישעיהו מ:ט

(ו) ב"ק בראשי ההרים כו' מי שפעל כו' שכרו נראה שמכוון למקרא (ישעיה מ) על הר גבוה כו' בכח קולך כו' שכרו אתו ופעולתו לפניו:

(ו) ב"ק בראשי ההרים כו' מי שפעל כו' שכרו נראה שמכוון למקרא (ישעיה מ) על הר גבוה כו' בכח קולך כו' שכרו אתו ופעולתו לפניו:

אין להם בת קול בעוה"ז שנאמר ושפלת מארץ תדברי אבל לעולם הבא כתיב (ישעיה מ') הרימי בכח קולך וגו' כצ"ל. (ולגי' הספרים אולי י"ל דדרש ושפלת מארץ. כשתשפלו עד לארץ אז תדברי. והיינו לימות המשיח כד"א ישפילה עד ארץ וגו' תרמסנה רגל רגלי עני וגו' (ישעיה כ"ו):

ואמר. רוחי אליו מה אקרא והקול משיבו זאת קרא כל הבש' חציר כל המגביהי' תהפך גדולתם ותהיה כחציר, (ד"א כל הבשר חציר) סוף אדם למות לפיכך אם אמר לעשות חסד הרי הוא כציץ השדה אשר ימולל ויבש ואין לסמוך עליו שאין בידו לקיים שמא ימות שכשיבש חציר נבל ציץ כן כשמת האדם בטלה הבטחתו אבל דבר אלהינו יקום כי הוא חי וקיים ובידו לקיים לפיכך על הר גבוה עלי בשרי מבשרת ציון כי מפי החי לעולם היא הבטחת הבשורה:

קֹהֶלֶת. לְשׁוֹן נְקֵבָה הִיא, וּכְשֶׁהוּא אוֹמְרוֹ בִלְשׁוֹן זָכָר, מוּסָב עַל הַקּוֹבְצָהּ, וְהוּא שְׁלֹמֹה. וּבַמִּדְרָשׁ מָצִינוּ: אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ פְּעָמִים מְשִׂיחָה בִלְשׁוֹן זָכָר, וּפְעָמִים מְשִׂיחָה בִלְשׁוֹן נְקֵבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה". כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "קוֹל מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן":