פרשנות מצטטת על ישעיהו נד:ט

עורי. כל המפרשים הסכימה דעתם, כי זאת הנבואה עודנה לעתיד אע"פ שישוב להזכיר, סורו צאו משם [י"א], וזאת היא תשובת ר' משה הכהן ז"ל, ולא אמר כלום כאשר אפרש, כי אם אמרנו שזאת הנבואה היא על גלות בבל ושוב הגולה, הנה כתוב לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא, וכתוב כי מי נח זאת לי, כן נשבעתי (ישעיהו נ"ד ט'), והנה היא גזרה לא תבטל כלל:

והוא - רבה בר בר חנה סבר דלמא שבועתא דמבול דכתיב אשר נשבעתי מעבור מי נח וגו' (ישעיהו נ״ד:ט׳) אותה שבועה היה רוצה להפר ויחריב את העולם במבול ולפיכך לא רצה להפר:

חיים כלכם היום. מהו היום, אלא אפילו בשעה שכל העולם מתים אתם חיים, מאי משמע, מה היום כולכם קיימים אף לעוה"ב כולכם קיימים, מכאן לתחיית המתים מן התורה ^דדייק ע"ד רמז יתור לשון היום, דפשיטא הוא שהיום חיים אתם כולכם, ודריש חיים כולכם [לעוה"ב] כהיום, ומצינו הרבה תיבות שחסר בהם כ"ף הדמיון כמו שדרשו במגילה ט"ז ב' עה"פ כי פי המדבר אליכם כי כפי המדבר [עיי"ש לפנינו], ובנדרים ז' ב' עניות כמיתה שנאמר כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, ופירש"י כי מתו – כי כמו מתו, וכ"נ לפרש הפסוקים כי מי נח זאת לי (ישעיהו נ״ד:ט׳) במקום כי כמי נח, כי גבהו שמים מארץ (שם נ"ה) במקום כי כמו גבהו, כי יבעל בחור (שם ס"ב) במקום כי כמו יבעל, ועוד הרבה, ובב"ר פ' כ"ו דרשו כי האדם עץ השדה כמו כי כהאדם כך עץ השדה, יעו"ש, ואף הכא דריש חיים כולכם כהיום, וכמש"כ. .
(סנהדרין צ' ב')