פרשנות מצטטת על ישעיהו נד:יד

ודרך רמז אפשר לרמוז ונקדים חקירה אחת כי הנה רז"ל הפליגו מאד במעלת העושה צדקה ומפורש יוצא מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים שכרו כי רב הוא עושר וכבוד וחיים ותפארת בנים והשקט ובטח וכהנה רבות וכאשר שמענו כן ראינו כמה אנשי שם אשר ביתם פתוח לרוחה ונדיבי לב לת"ח ועניים ובזבזו אוצרות ופתאום בא השודד וביתיה נולי ישתוי שהוביל את הכל ונקנסה עליו מיתה וזרעו מבקש לחם וישתומם האדם איה כל שכר עושה צדקה וחסד וח"ו ותהי להפך כי עלה מות וגזרות רעות ונתץ את הבית, ויש כמה תשובות ואחת מהנה כי כל אלו המעלות והבטחות לעושה צדקה היינו כאשר ממונו שנותן ממנו צדקה ורכושו אשר רכש עשוי באמת ישר ממנו או מאבותיו, אכן אם עשיר זה עשה עושר ולא במשפט ויש בו תערובת עושק וגזל לא בחר ה' בצדקותיו וחסדיו, וכבר כתב בספר החסידים שאם אדם חייב חובות לבני אדם לא יעשה צדקה עד אשר יפרע חובותיו, ולכן זו אחת מהתשובות אם בתים רבים לשמה היו אף שהיו בעלי צדקה וחסד כי עושרם לא היה נקי ובר והוא כסף סיגים בעושק ונלוז אונאה וגזל וכיוצא, והוא פשט הפסוק (ישעיה נ"ד י"ד) בצדקה תכונני רחקי מעושק שהממון יהיה ביושר ואז לא תיראי, ולא מיבעיא שלא תאונה אליך רעה אלא אף גם זאת וממחתה כי לא תקרב אליך קריב בעלמא, וזהו הרמז ויקח כל מי שהוא נבהל להון והון כל מעייניו יקח ויקח כי הוי"ו מוליד תיבה כיוצא בה כמ"ש הרב ווי העמודים עמ"ש ז"ל ויתן לך אלהים יתן ויחזור ויתן, ואף אנו בעניותנו נאמר שתיבת ויקח הוא כאלו אמר יקח ויחזור ויקח רמז לאיש שכל עסקו לאסוף הון בכל אופן שיהיה בין בהתר בין באסור, דע כי איש זה קרח יהיה קרח מעושרו וכמ"ש הכתוב (משלי כ"ח כ"ב) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו, ואף שיהיה בן יצהר שמאיר לעניים בנדיבותו ואפלתם כצהרים וזורח שמש צדקה עם כל זה בן קהת יקהה שיניו בעושר כי עשה יעשה לו כנפים וישאר קרח בן לוי שילוה לרשעים בגהינם כמ"ש רז"ל פ' חלק דף ק"ט ובמקומו כתבתי סיום כל הפסוק ברמז זה ואין להאריך כאן בזה.

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶבְיוֹן בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (זוהר חדש פרשת נח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִי חֲדָא קְהִילָא אוֹ חֲדָא כְּנִישְׁתָּא יִתְּעָרוּן בִּתְיוּבְתָּא מִיָּד אָתֵי בֶּן דָּוִד, עַד כָּאן, וּמֵעַתָּה אֶבְיוֹן הוּא תָּאֵב בְּדָבָר זֶה שֶׁהוּא אַחַד שְׁעָרֶיךָ שֶׁזֶּה יַסְפִּיק לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ לָבֹא בְּרִנָּה. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ, הֵעִיר מְקוֹם תַּאֲוָתוֹ הִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ, שֶׁהוּא תָּאֵב מָתַי תִּפָּקֵד הָעִיר הַיּוֹנָה (צפניה ג:א) חֶמְדַּת הַלְּבָבוֹת. וִיצַו ה׳ לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ וְגוֹ׳, אֶלָּא יִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְמַלְּאוֹת חֵשֶׁק הָאֶחָד הַמְּיֻחָד, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם וּבִפְרָט בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה דִּכְתִיב (ישעיה נד:יד) ״בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי״. וְגָמַר אוֹמֶר מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, פֵּרוּשׁ מִסִּבַּת אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן הַיָּדוּעַ, שֶׁיַּעֲרִיךְ אָדָם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא לְתַכְלִית דָּבָר זֶה שֶׁל מְשִׁיחַ ה׳ שְׁמוֹ חַיִּים.

וטעם ובך בחר יי' להיות לו לעם סגולה פירשתי בפסוק והייתם לי סגולה. וטעם עשר תעשר כבר פירשתי ואמרו רבותינו ז"ל עשר תעשר בשביל שמתעשר והטעם כי במדה שאדם מודד בה מודדים לו סימן לדבר ואבנה גם אנכי ממנה ואמרו רבותינו ז"ל סימן זה יהיה בידך כל זמן שאתה מרחם על אחרים יש לך מרחם שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך וכבר הזכרתי זה. ואמרו רבותינו כי מותר לנסות במעשר שנאמר ובחנוני נא בזאת (מלאכי ג י'). וכבר ידעת פירוש זאת. וטעם מעשר עני הניתן לגר ליתום ולאלמנה טעמו מפורש למען יברכך יי' אלהיך והוא בסוד ועולתה קפצה פיה (איוב ה טז) ועל כן הזכיר לוי וגר ויתום ואלמנה. וטעם לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון ידוע כי בצדקה תלויות מצות הרבה כמו שיש באדם איברים שהנשמה תלויה בהם יותר מאברים אחרים כי לולי הצדקה יבא העני לגזול ולגנוב ויש באיבודה כמה עבירות וכבר הודעתיך כי עשיית מצוה למטה היא מעוררת כחה ונשמתה ודוגמתה למעלה והנותן פרוטה לעני אותה המתנה נקראת צדקה ואז מתעורר הצדיק להתאחד בצדק ומשים שלום ביניהם זהו שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום (ישעיה לב יז) זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד (הושע י יב) זרעו צדקה וחסד ממש וזהו וצדקה תציל ממות (משלי י יב) כשבני אדם חוטאין והארץ יבשה אזי רגלי המלכות יורדות מות והפוגע בדינה מת בלי רחמים וחמלה אוי לאותה שעה אבל הגורם להתחבר צדיק בצדק אז באים גשמי הברכה לארץ החיים נמצא הנותן צדקה לעני למטה גורם להעשות צדקה למעלה וזהו סוד וצדקה תציל ממות אלמלא צדקת החבור שנעשה עם מלכות כל הפוגע בדינה ימות. זהו כי בצדקה יכון כסא (משלי טז יב). ושביה בצדק (ישעיה א כז). בצדקה תכונני (ישעיה נד יד) זהו סוד שלום בית והבאת שלום בין אדם לחבירו זהו אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת (תהלים קו ג). מלת אשרי לא נאמרה רק על אדם הזוכה שעל ידו הספירות מתאחדות בסיבת מעשיו הטובים ועל כן מלת אשרי היא נאמרת לעולם בחיבור דבר בדבר. שומרי משפט שומר החלק הראוי לקו האמצעי הנקרא משפט שלא יכנס ברשות הטומאה עושה צדקה בכל עת כבר רמזתי לך כי חבור צדיק בצדק נקרא צדקה ובהסתלק הצדקה אז כנסת ישראל היא דוגמת עני שנאמר תפילה לעני כי יעטוף (תהלים ק א') וזהו סוד צדקה בכל עת. וכבר רמזתי סוד העתים במקום אחר כי כשהחבור הוא שלם למעלה כחות הטומאה הנקראות רעה כולם מקבלות שפע ברכה בסבת הצדקה זהו כי בגלל הדבר הזה יברכך יי' אלהיך. ואמרו רז"ל בפסוק שלום יעשה לי (ישעיה כז ה) כי נאמר על הנותן צדקה ועל כך הזכירו ב' פעמים יעשה שלום לי שלום יעשה לי (שם) למעלה ולמטה. אמר רבי יהודה בר' סימון העני זה יושב ומתרעם. מה אני ומה פלוני פלוני יושב בביתו ואני כאן פלוני במטתו ואני בארץ. עמדת אתה ונתת לו עשית שלום ביני ובינו: