פרשנות מצטטת על ישעיהו נה:ד

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא:) תּוֹרָה בֵּין וְכוּ׳ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וְהוּא אָמְרוֹ אִם שָׁמוֹעַ פֵּרוּשׁ, אִם תִּהְיֶה הַשְּׁמִיעָה זֶה יִהְיֶה לָכֶם לִשְׁתֵּי תּוֹעֲלִיּוֹת: הָאַחַת שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ דִּבְרֵי אֱלֹהִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַחַיִּים וְתִחְיוּ, כְּאָמְרוֹ (ישעיה נה:ג) ״שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם״, וְהַשְּׁנִיָּה וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי פֵּרוּשׁ שֶׁיָּגֵן עֲלֵיכֶם מִיֵּצֶר הָרָע. וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ גְּזֵרַת הַדִּבּוּר שֶׁמְּקוֹמוֹ הוּא תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳, שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה הוּא שְׁמִיעַת הַתּוֹרָה וּמִמֶּנָּה נִמְשָׁכִים כָּל הַתּוֹעֲלִיּוֹת: הָא׳ שֶׁהֵם נֶהֱנִים מִקּוֹל אֱלֹהִים חַיִּים, ב׳ יִהְיוּ שׁוֹמְרִים הַמִּצְווֹת וְלֹא יִשְׁלוֹט בָּהֶם יֵצֶר הָרָע, ג׳ ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״ וְגוֹ׳. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה כִּי אָמְרוֹ ״תִּשְׁמְעוּ״ הוּא לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, תִּהְיֶה גְּזֵרַת הַכָּתוּב וּשְׁמַרְתֶּם וְגוֹ׳ כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה תַּצִּילֵהוּ מִיֵּצֶר הָרָע הַמַּחְטִיאוֹ, וְאָמְרוֹ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם יְדִיעָה מִמֶּנָּה לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרָע, עוֹד לָכֶם שֶׁתַּשִּׂיגוּ הַשְּׁמִירָה וְלֹא יִשְׁלוֹט בָּכֶם הַשָּׂטָן.

ואצונו ואזרזנו לשון רש"י ואין צורך כי דבר השם (דברים ל״א:כ״ג) חזק ואמץ כי אתה תביא מצוה היא ואילו היה מתעצל ולא יעשה כן היה חייב מיתה ויתכן שיהיה פירוש ואצונו שאמנה אותו נגיד ומצוה על ישראל כמו שפירשתי בפסוק וצויתה אותו לעיניהם (במדבר כז יט):

אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר וְגוֹ׳. אָמְרוֹ אֶת, לְהָעִיר כִּי מִלְּבַד הַבְּרָכָה הַמּוּשֶּׂגֶת מִדֶּרֶךְ ה׳, עוֹד לוֹ עִמָּהּ יִעוּד הַטּוֹב, וְהוּא אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, כִּי הַשְּׁמִיעָה בַּתּוֹרָה הוּא תַּעֲנוּג מֻפְלָא וּמְחַיֶּה הַנֶּפֶשׁ, כְּאָמְרוֹ (ישעיה נה:ג) ״שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם״, וְהַמַּרְגִּישׁ בְּטַעַם הַתּוֹרָה תְּשִׂיחֶנּוּ נַפְשׁוֹ כִּי עָלָיו לְשַׁלֵּם גְּמוּל טוֹב לְמַתַּן מַתָּנָה טוֹבָה מֻפְלֵאת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין לִתְבּוֹעַ שָׂכָר עָלֶיהָ.