כִּֽי־גָבְה֥וּ שָׁמַ֖יִם מֵאָ֑רֶץ כֵּ֣ן גָּבְה֤וּ דְרָכַי֙ מִדַּרְכֵיכֶ֔ם וּמַחְשְׁבֹתַ֖י מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶֽם׃
תורה תמימה
חיים כלכם היום. מהו היום, אלא אפילו בשעה שכל העולם מתים אתם חיים, מאי משמע, מה היום כולכם קיימים אף לעוה"ב כולכם קיימים, מכאן לתחיית המתים מן התורה דדייק ע"ד רמז יתור לשון היום, דפשיטא הוא שהיום חיים אתם כולכם, ודריש חיים כולכם [לעוה"ב] כהיום, ומצינו הרבה תיבות שחסר בהם כ"ף הדמיון כמו שדרשו במגילה ט"ז ב' עה"פ כי פי המדבר אליכם כי כפי המדבר [עיי"ש לפנינו], ובנדרים ז' ב' עניות כמיתה שנאמר כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, ופירש"י כי מתו – כי כמו מתו, וכ"נ לפרש הפסוקים כי מי נח זאת לי (ישעיהו נ״ד:ט׳) במקום כי כמי נח, כי גבהו שמים מארץ (שם נ"ה) במקום כי כמו גבהו, כי יבעל בחור (שם ס"ב) במקום כי כמו יבעל, ועוד הרבה, ובב"ר פ' כ"ו דרשו כי האדם עץ השדה כמו כי כהאדם כך עץ השדה, יעו"ש, ואף הכא דריש חיים כולכם כהיום, וכמש"כ. .
(סנהדרין צ' ב')
(סנהדרין צ' ב')
אם למקרא
כי על כן עברתם. מלת כי והוראותיה הרבים כבר העירו עליהם חז"ל, ובוקסטורפיוס, וגיזיניוס, והם כבר ידועים, וראיתי לזכור עוד הוראה אחרת, שכפי דעתי איננה נופלת מהאחרות באמתותה, ואיני יודע אם אחר קדמוני, והוא שתשמש מלת כי לפעמים במקום כאשר, ומזה לפי דעתי, כי יבעל בחור בתולה וגו', וכן כי מי נח זאת לי וגו' כן נשבעתי וגו' (ועיין רד"ק ישעיה נ"ד) וכן כי אצק מים על צמא ונוזלים על יבשה כן אצק וגו', וכן ישעיה (נ"ה) כי גבהו שמים מהארץ כן גבהו.
רמב"ם
כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים עד העולם כו': מינים הם הכופרים בתורה שלא יאמינו בחיי העולם הבא ועוד נבאר ענין העולם הבא במקומו במסכת סנהדרין ופירוש קלקלו השחיתו הדעות והאמונות. וכשאמרו בכלל התקנות שתקנו שיהא אדם שואל בשלום חבירו בשם האל מפני שמלת שלום הוא שם משמות הקב"ה (שבת דף י:) והביאו ראיה שהדבר ההוא מותר מענין בעז שאמר ה' עמכם והשיבוהו יברכך ה'. ומה שאמר אחר כן ואומר אל תבוז כי זקנה אמך אינו ראיה על מה שהקדים שיהא אדם שואל בשלום חבירו בשם אבל ראיה שלא יבוז וילעיג לתקנות חכמים אף על פי שהם ישנות וקדמוניות ועל זה הזהיר שלמה בזה המשל ואחר כן הביא ראיה על כל העוברים על התקנות ההם כי יבא זמן להפרע מהם ולענוש אותם כי הם הפרו תורה וזהו שאמר הפרו תורתך עת לעשות לה' אבל מי שיעזוב הפסוק על סדורו ויפרשהו ויאמר עת לעשות לה' הפרו תורתך יאמר כי כשיבא העת להפרע מהם ולהנקם יזדמנו סבות לבני אדם להפר התורה כדי שיבא עליהם העונש במשפט וזה הענין ארוך ורחוק עמוק עמוק מי ימצאנו כי נצא ממנו לענין הדין הנגזר מהקב"ה על כל אדם ועל כן אל תבקש ממני עתה בענין הזה אשר אני בו אלא לבאר דברי המדברים בלבד על דרך פירוש פשוט בכל דבריו כי דברי הכתוב יבטלו קצתם לקצתם בענין ההוא וכן דברי החכמים אבל היסוד הוא כי הקב"ה יגמול לטובים ויענוש הרעים והכל במשפט כי כן העיד עליו הפסוק כי משפטיו ישרים שנאמר כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול ודרך הצדק בהם אין ביכולת אדם להשיגו כאשר אין בכח שכל אדם להיות שכלו כולל דעת הקב"ה וכבר הודיענו הכתוב כי אין ביכולת רעיונינו להשיג חכמתו וצדק דיניו בכל מה שפעל ויפעל והוא מה שאמר (ישעיה נה) כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם ועל כן יש לך לסמוך על היסוד הזה ואל תשגה נפשך להעמיק אחר הענין הזה כי כל מי שחקר אחריו מאנשי תורתנו וזולתה לא השיג ממש אבל הוא כמו שאמרו ע"ה צלל במים אדירים והעלה חרס בידו ואם תראה בדברי מן המדבר בזה הענין דמות ענינים אמתיים ומלים דומים טענה אינו כן אך בעת תטיב להסתכל יסור הצפוי ההוא שהוא כסף סיגים מצופה על חרס ויש עליו קושיות וטענות ובאחרונה יחזור למה שאמרתי לך ונאבד רוב הדברים וחבור הספרים אבל דברי הפילוסופים בענין ההוא והם הבקיאים בפילוסופיא הוא דבר מופלא מאד ועמוק וצריך להקדמות רבות. והרגיל בחכמות והאיש המשכיל הנבוב ישים אל לבו הדברים ההם ויקשור את דבריהם עם דברי הכתוב ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' אות באות ויכוין מדבריהם ענין קרוב ממה שדברתי לך ביסוד הזה או מה שהוא יותר מדויק ממנו ומבורר. ועוד נדבר בקצת הענין הזה במסכת אבות ואראך קצת מהסכמת בקיאי הפילוסופים לדברי הכתוב בכל הענינים ואין זה מקום להביא שם הדבר הזה לולי אשר כונתי כשיבא זכר דבר בענין האמונה לבאר בו מעט כי יקר בעיני ללמד עיקר מעיקרי הדת והאמונה יותר מכל אשר אלמדהו.