פרשנות מצטטת על ישעיהו נו:ג

מֵתָה אָנֹכִי. כְּעִנְיַן "הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ" (ישעיהו נו:ג).

מתה אנכי. טעמו כענין הן אני עץ יבש (ישעיהו נ״ו:ג׳), כיון שאינני משגת התכלית המיועד לאשה הריני חשובה כמתה, וחיי אינם חיים, ומלת מתה טעמו מלרע שהוא לשון הוה, או שהוא תאר כמו המתה תמות (זכריה י״א:ט׳) (איינע אבגעשטאָרבענע), וכתיב"ע כמיתא אנא חשיבא, ואין לפרשן אני חפצה במיתתי ואבחרה מות מחיים (זאָ שטערבע איך) דא"כ הל"ל בלשון עתיד:

ונירם - ונשליך אותם ממקומם. ונחרם אותם. כמו מן נטה יאמר וַנֵּט; יאמר מן ירה - וַנִּיר. וְנִירָם - כמו ונרם. וכן יַבְדִלֵנִי מן יבדלנו. לְהוֹצִיאָנוּ בקמ"ץ כמו לְהוֹצִיאֵנוּ בציר"י.