וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃
שפתי חכמים
איני מכיר. וא"ת והיאך עלתה דעתו של הקב"ה שיאמרו אהרן ומרים הכי. וי"ל לפי שהם אמרו הרק אך במשה דבר אלקים הלא גם בנו דבר ה' ולא פירשנו מדרך ארץ, ולמה פי' מדרך ארץ אלא משום גיאות שהוא גס רוח וכך היו אומרים והלא שכינה שורה עליו וכתיב אשכון את דכא ושפל רוח, ומשה היה רוח גבוהה ולמה שורה שכינה עליו, אלא כביכול הקב"ה אינו יודע שהוא רוח גבוהה. לכן אמר זו קשה משל הראשונה, ולכך נכתב ג"כ כאן והאיש משה עניו מאד, שאהרן ומרים אמרו שהוא גס רוח, ולא כמו שפי' הרא"ם שדרשו כן מיתור הבי"ת של בעבדי שהוא בי"ת השימוש, והקשה א"כ למה לא דרשו ג"כ למ"ד השימוש יתירא גבי לעבדך ליעקב, וגם לאדוני לעשו, והביא שם גירסא אחרת כדי לתרץ קושיא זו ולפי דרכינו אין צריך לשבש הספרים שלנו וק"ל:
נתינה לגר
לא תרצח, לא תקטול נפש. וגבי "לא תגנוב" לא הוסיף מלת "נפש" משמע כפשוטו שקאי על גניבה כסף או כלים. ולא כסוגיא דסנהדרין (פ"ו ע"א) שהובאה ברש"י שבגונב נפשות הכתוב מדבר. אבל קשה הלא אין הריגה בלא הוצאת נפש, ולמה לו להוסיף מלת "נפש"? וכבר הקשה זאת בס' מנחה בלולה, ומה שהשיג האוג"ר בסוף ספרו, כי אין בארמית פעל שיהי' כחו ככח "רצח" בעברית, כי "קטל" הוא תרגום של "הרג" וגם שליח ב"ד יקרא "הורג" ואין ספק שלא יקרא "רוצח", לא ידעתי מי הגיד לו שיש הבדל בעברית בין הפעל "רצח" להפעל "הרג" הלא מצאנום נרדפים בפסוק אחד "אלמנה וגר יהרגו ויתומים "רצחו" [תהלים צ"ד]? ועוד יותר יקשה, אם לא מצא מלת "קטל" דומה בהוראתה למלת "רצח" בעברית מדוע לא ת' גם בארמית "לא תרצח" כאשר ת' הפסוק הנ"ל "ויתמי ירצחון"? ולכן נ"ל לומר, כי באשר מלת "קטל" היא באמת הת' של שני הפעלים, הרג ורצח, ותבא גם על הכאה הבלתי מביאה מיתה אחריה, כדאמרינן במס' ב"ק "מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא" ע"כ הוסיף המת' פה מלת "נפש" לפ' המקרא ע"פ פשוטו, וראי' נאמנה לדברינו אלה, מלקמן (ויקרא כ"ד י"ח) "ומכה נפש בהמה ישלמנה" ת' "ודיקטול נפש בעירא" ושם בפסוק כ"א "ומכה בהמה ישלמנה" ת' "ודיקטול בעירא" והיא ע"פ דרשת רז"ל שם, שהכתוב הראשון שב על הורג בהמה וממיתה, והכתוב השני מוסב רק על עושה בה חבורה. ובזה ניחא ג"כ שת' "לא תנאף, לא תגוף, ולא ת' ג"כ כמו בעברית, אף כי מצאנו גם הפעל הזה בארמית [ישעיה נ"ז ג'] בכדי להוציא מדרשת רז"ל (שבועות מ"ז ע"ב).