פרשנות מצטטת על ישעיהו נז:ה

תקצץ. פירש הר"ב שמתחמם כו' ומוציא ש"ז לבטלה. וכאילו מביא מבול לעולם. שעבירה זו היתה בידם. דכתיב (בראשית ו׳:י״ב) כי השחית כל בשר. ואמרו [ר"ה יב] ברותחין קלקלו. ואיכא מאן דאמר שחייב מיתה. ויליף ליה מאונן דכתיב ביה (שם לח) וימת גם אותו. ואיכא דאמרי כאילו שופך דמים. שנאמר (ישעיהו נ״ז:ה׳) הנחמים באלים וגו' שוחטי הילדים אל תקרי שוחטי. אלא סוחטי. ואיכא מאן דאמר כאילו עובד עבודת כוכבים דבההוא קרא כתיב תחת כל עץ רענן. וכתיב התם (דברים י״ב:ב׳) על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן. בגמרא:

וטמא מת. סמך לשכבת זרע לרמוז משאז"ל (נדה יג.) על פסוק (ישעיה נז, ה) שוחטי הילדים בנחלים. דהמוציא ש"ז לבטלה כאילו שופך דמים, ונמצא שהוא טמא מת:

ותחת כל עץ רענן. וכתיב התם (ישעיהו נ״ז:ה׳) הנחמים באלים תחת כל עץ רענן, מכאן אמר ר' אסי, כל המוציא זרע לבטלה כאלו עובד עבודת כובבים ^יאסיפא דההוא קרא דישעיה שוחטי הילדים בנחלים, ודרשינן אל תקרא שוחטי אלא סוחטי, רמז לתוצאת זרע. ושייכות דמיון הענינים זל"ז יתבאר ע"פ מ"ד בסוגיא כאן בסמוך המקשה עצמו לדעת נקרא עבריין, משום דכך אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר כך עד שאומר לו לך ועבוד עבודת כוכבים והולך ועובד, מבואר מזה דהתאוות המגונות מביאות לידי עבודת כוכבים, וכן מצינו במדין בבעל פעור, כנודע, וא"כ זה המוציא ז"ל הוא מגרי יצה"ר אנפשיה, ועי"ז יוכל להיות נפתה לעבוד עבודת כוכבים, ולסימן דבר זה מסמיך זה על שווי הלשונות בזה ובזה כנודע בחז"ל שרגילים לעשות ציונים וסימנים לזכרון ענינים שונים. .
(נדה י"ג א')

בסעיף. בנקרת סלע עיטם, וחברו (ישעיהו נז ה): סעיפי הסלעים, (שם י לג): מסעף פארה: