פרשנות מצטטת על ישעיהו נח:יב

הבונים חרבות למו. זהו דרך למעמידי שם לבנות ערים נחרבות לזכרון להם כמו (ישעיה נח) ובנו ממך חרבות עולם וקורא לך גודר פרץ כלו' עם שרים ובעלי שם או הלואי שלא נודעתי ואהיה כנפל ומה שכתב לא אהיה כנפל טמון מפני שעומד על לשון שהתחיל לדבר בלשון תימה ומוסב על למה לא מדוע קדמוני ברכים או מדוע לא אהיה כנפל טמון:

גד גדוד יגודנו. כֻּלָּם לְשׁוֹן גְּדוּד הֵם, וְכָךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם; וְאִם תֹּאמַר, אֵין גְּדוּד בְּלֹא שְׁנֵי דַּלְתִי"ן, יֵשׁ לוֹמַר גְּדוּד שֵׁם דָּבָר צָרִיךְ שְׁנֵי דַּלְתִי"ן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ תֵּבָה בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת לִכְפֹּל בְּסוֹפָהּ, וְאֵין יְסוֹדָהּ אֶלָּא שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וְכֵן אָמַר כַּצִּפּוֹר לָנוּד (משלי כ"ו), מִגִּזְרַת שָׂבַעְתִּי נְדֻדִים (איוב ז'), שָׁם נָפַל שָׁדוּד (שופטים ה'), מִגִּזְרַת יָשׁוּד צָהֳרָיִם (תהלים צ"א), אַף יָגֻד, יְגוּדֶנּוּ וּגְדוּד מִגִּזְרָה אַחַת הֵם; וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁון יִפְעֹל אֵינוֹ כָפוּל, כְּמוֹ יָגוּד, יָנוּד, יָרוּם, יָשׁוּד, יָשׁוּב, וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּעֵל אוֹ מַפְעִיל אֲחֵרִים הוּא כָפוּל, כְּמוֹ יִתְגּוֹדֵד, יִתְרוֹמֵם, יִתְבּוֹלֵל, יִתְעוֹדֵד; וּבִלְשׁוֹן מַפְעִיל, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד (תהילים קמ"ו), לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו (ישעיה מ"ט), מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת (שם נ"ח), יְגוּדֶנּוּ הָאָמוּר כָּאן אֵינוֹ לְשׁוֹן שֶׁיִּפְעֲלוּהוּ אֲחֵרִים, אֶלָּא כְּמוֹ יָגוּד הֵימֶנּוּ, כְּמוֹ בָּנַי יְצָאֻנִי (ירמיהו י') – יָצְאוּ מִמֶּנִּי. גד גדוד יגודנו, גְּדוּדִים יָגוֹדּוּ הֵימֶנּוּ שֶׁיַּעַבְרוּ הַיַּרְדֵּן עִם אֲחֵיהֶם לַמִּלְחָמָה כָּל חָלוּץ עַד שֶׁנִּכְבְּשָׁה הָאָרֶץ:

וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל שֵׁם שֶׁהָיָה הַקָּבָּ"ה עִמּוֹ לְהַצִּילוֹ קָרָא שֵׁם הַמִּזְבֵּחַ עַל שֵׁם הַנֵּס, לִהְיוֹת שִׁבְחוֹ שֶׁל הקב"ה נִזְכָּר בִּקְרִיאַת הַמִּזְבֵּחַ, כְּלוֹמַר מִי שֶׁהוּא אֵל הוּא אֱלֹהִים לִי שֶׁשְּׁמִי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי" (שמות יז טו), לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי ה' אֶלָּא עַל שֵׁם הַנֵּס קָרָא שֵׁם הַמִּזְבֵּחַ לְהַזְכִּיר שִׁבְחוֹ שֶׁל הקב"ה, ה' הוּא נִסִּי. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (מגילה יח) שֶׁהַקָּבָּ"ה קְרָאוֹ לְיַעֲקֹב אֵל. וְדִבְרֵי תּוֹרָה כְּפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע, מִתְחַלְּקִין לְכַמָּה טְעָמִים, וַאֲנִי לְיַשֵּׁב פְּשׁוּטוֹ בָּאתִי. כָּל זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ג:כ'). וְהִנֵּה צָדְקוּ דִּבְרֵי הָרַב בִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, וְיִהְיֶה טַעַם "לוֹ" כְּטַעַם "קָרָא לוֹ בִנְיָמִין" (בראשית ל"ה:י"ח), "וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ" (ישעיהו נח יב). וְדַע כִּי הַמִּנְהָג הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל כֵּן שֶׁיִּקְרְאוּ הַשֵּׁמוֹת בְּשִׁבְחֵי הָאֵל, כְּמוֹ צוּרִיאֵל (במדבר ג לה), צוּרִישַׁדָּי (שם א ו), כִּי יַגִּיד הַקּוֹרֵא שֶׁהָאֵל הוּא צוּרוֹ וְשַׁדַּי הוּא צוּרוֹ, וְכֵן עִמָּנוּ אֵל (ישעיהו ז יד), וְכֵן שֵׁם הַמָּשִׁיחַ ה' צִדְקֵנוּ (ירמיהו לג טז), וְשֵׁם יְרוּשָׁלַיִם ה' שָׁמָּה (יחזקאל מח לה), וְכֵן יַעֲשׂוּ בִּשְׁמוֹת מַלְאָכִים, גַּבְרִיאֵל (דניאל ח טז), מִיכָאֵל (שם ו כא), כִּי בַּעֲבוּר גְּדֻלַּת כֹּחָם יַגִּידוּ בִּשְׁמָם כִּי הַגְּבוּרָה לָאֵל וּמִי כָּמוֹהוּ. אֲבָל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ג:כ') אָמַר "וּפְלַח עֲלוֹהִי קֳדָם אֵל אֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל", וְיִהְיֶה טַעַם "לוֹ" כְּטַעַם בּוֹ, כְּדֶרֶךְ "כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי" (שמואל א כ ל), "וְהֶחֱזִיק לוֹ" (שמואל ב טו ה), "לְמֵי מְרִיבָה" (במדבר כ כד). אוֹ יֹאמַר, וַיִּקְרָא אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְטַעַם "לוֹ" כְּטַעַם "אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדֹלִים" (ירמיהו ה ה), "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" (בראשית י"ב:א'). וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הוּא כְּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת מְגַלֶּה (יח), מִנַּיִן שֶׁקְּרָאוֹ הקב"ה לְיַעֲקֹב אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל", וְיֵשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה סוֹד גָּדוֹל, הִזְכִּירוּהוּ עוֹד בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ט:ח') בְּלָשׁוֹן אַחֵר, אָמַר לוֹ, אַתָּה אֱלוֹהַּ בָּעֶלְיוֹנִים וַאֲנִי אֱלוֹהַּ בַּתַּחְתּוֹנִים. יִרְמְזוּ לְמָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים תָּמִיד שֶׁאִיקוֹנִין שֶׁל יַעֲקֹב חֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, וְהַכַּוָּנָה שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין: