רַגְלֵיהֶם֙ לָרַ֣ע יָרֻ֔צוּ וִֽימַהֲר֔וּ לִשְׁפֹּ֖ךְ דָּ֣ם נָקִ֑י מַחְשְׁבֽוֹתֵיהֶם֙ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֔וֶן שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּמְסִלּוֹתָֽם׃
בנין יהושע
מ״ה באדם זה עקיביו. ע״ד דאיתא סוכה נ״ג רגלוהי דבר נש אינון ערבין ביה שם. וכד״א רגליהם לרע ירוצו (ישעיה נט) ושבת דף סב עקב בצד גודל ובנדרים דף כ׳ המסתכל בעקיבה של אשה ובשבועות דף מז ע״ב ובמ״ר ביום השמיני פי״ד איתא אזהרה לעוקב אחר מנאף מניין שנאמר לא תנאף קרי ביה לא תנאיף פי׳ שמרדף והולך על עקיביו ומזמן לחבירו ניאוף. פי׳ אחר מכין לו מקום ונשים לניאוף מניין שחייב ת״ל לא תנאף לא תגרום ניאוף. ערוך ערך עקב ע״ש:
מלבי"ם באור המילות
בדרכיו, אורחותם, במסלתו. דרך הוא הגדול וממנו יסתעפו ארחות אל הצד, ומסלה היא הסלולה וכבושה, וציינתי מקום באור הבדליהם (ישעיה נ"ט ז').