נֶהֱמֶ֤ה כַדֻּבִּים֙ כֻּלָּ֔נוּ וְכַיּוֹנִ֖ים הָגֹ֣ה נֶהְגֶּ֑ה נְקַוֶּ֤ה לַמִּשְׁפָּט֙ וָאַ֔יִן לִֽישׁוּעָ֖ה רָחֲקָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃
מאירי
למנצח על יונת אלם רחוקים וכו׳ כבר ביארנו ענין מכתם אבל יונת אלם רחוקים יש לפרש בו ג״כ שהוא אחד מכלי הניגון ויונת אלם כלומ׳ יונה אלמה שאינה הוגה והומה רק צפצופים רחוקים זה מזה ומה שאמ׳ כיוני הגאיות כולם הומות (יחזק׳ ז טז) ר״ל בעת התיראם מבני אדם והומות לשוב אל ארובותיהם וכן ענין וכיונים הגה נהגה (ישע׳ נט יא). אבל כשלא נתיראו מבני אדם לא יהגו בתכיפה רק ברחוק המיה אחת מחבירתה וכן היה כלי הניגון הזה מתאחר התנועות. וענין באחוז אותו פלשתים בגת פירושו כשחשבו לאחוז אותו להמיתו כשאמרו לאכיש הלא זה דוד מלך הארץ (ש״א כא יב) עד שהוריד רירו על זקנו ועשה עצמו כמשוגע וברח אל מערת עדולם ואיפשר שעל זה קרא עצמו יונת אלם כענין יונה פותה אין לב (הושע ז יא);
מצודת ציון
יהגה. ענין המיה כמו וכיונים הגה נהגה (לקמן נט) והושאל על שאגת האריה: