פרשנות מצטטת על ישעיהו נט:יח

גומל גמול. משלם גמול משיב גמול, הגמול הוא העושה לחברו רע או טוב על ידי התפעליות איבה או אהבה, וזה נקרא גומל אף שלא עשה לו רע בפועל, והמשלם הוא לפי הפעולה שעשה לו (כמ"ש ישעיה נ"ט י"ח) ומשלם גמול הוא משלם בהתפעליות איבה או אהבה לפי הפעולה שעשה נגדו בהתפעליות הזה, ויש הבדל בין משיב ובין משלם, התשלומין יהיה גם בדבר אחר וההשבה הוא בדבר הזה עצמו:

תן להם כפעלם רוע מעלליהם, מעשה ידיהם, השב גמולם. יש הבדל בין הפעל ובין המעשה שהפעל הוא העסק בדבר והמעשה הוא גמר המעשה (כמ"ש ישעיה ה' י"ב, נ"ט ו', ירמיה כ"ב י"ג, נ' כ"ט, לקמן ס"ד י' קי"א ב'), ויש הבדל בין פעל ומעשה. ובין מעלל. שהמעלל הוא הפעולה היוצא מתכונה אשר בנפש ונוכל לומר שהבונה פעל ועשה את הבית ולא שעלל את הבית, שעלל לא יבא רק על פעולה הצומחת ממדות הנפש טוב או רע, ויש הבדל בין תן להם כפעלם. ובין השב גמולם. שהגמול נקשר עמו תמיד איזה התפעלות של אהבה או איבה, כמ"ש ישעיה נ"ט י"ח, ולמעלה י"ח כ"א, ובקש שבתשלומי ענשם ישקיף ה' בין על המעשה. שעשו ובין על הפעל. שהוא העסק שעסקו והאמצעיים שהכינו להוציא המעשה, וכן ישקיף על מעלליהם שהוא רוע מתכונה אשר בנפשם שמזה צמחה הפעולה, כמו על ידי מדות הכעס והאכזריות והגאוה ודומיהם, גם ישקיף על הגמול לפי האיבה והשנאה, למשל הרוצח על ידי מארב קשה מן הרוצח על ידי מלחמה וזה הפעולה והעסק, הרוצח את אוהבו קשה מהרוצח את שונאו וזה המעלל והתבונה לעשות רע להיושב בטח אתו, הרוצח ועינה את הנרצח ביסורים רבים ע"ה שנאתו ענשו גדול יותר וזה גמול:

יגמלני, ישיב לי. הגמול הוא בצירוף איזה התפעליות איבה או אהבה וההשבה והתשלומין הוא בעד הפעולה עצמה, כמ"ש (ישעיה נ"ט י"ח) (יואל ד' ד') (ולקמן כ"ח ד', ק"ג י', קל"ז ח'):