וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ וּדְבָרַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְּפִ֑יךָ לֹֽא־יָמ֡וּשׁוּ מִפִּיךָ֩ וּמִפִּ֨י זַרְעֲךָ֜ וּמִפִּ֨י זֶ֤רַע זַרְעֲךָ֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ (ס)
פרי מגדים
ואומרים עט״ז ובא לציון גואל א״א לפי שאין גאולה בלילה והואיל ואין אומר ובא לציון גואל א״א ואני זאת בריתי דסמוכים הם ב״פ (בישעיה נ״ט כ״א) ומ״ש בטור בתקנ״ט לא מצאתיו רק שאין גאולה בלילה ואני זאת בריתי לא יאמר כמקיים ברית על הקינות ועוד שהכל בטילין בו. ובבית האבל אומרים ואני זאת בריתי שהמנחמין עוסקין בתורה טור תקנ״ט. ויהי נועם כתב בכה״ג שיש מקומות שא״א בבית האבל ובקושטנדינא כמדומה לי שאומרים והאבל עצמו לכאורה שלא יאמר ויהי נועם שאסור במלאכה אבל ואני זאת בריתי אומר דלומד איוב וגם מברך ברכת התורה. ועמ״ש אי״ה באות ב׳ מזה:
תוספות יום טוב
הנמושות. לשון הר"ב אית דמפרשי זקנים ההולכים וכו'. ופירש רש"י ולשון נמושות כמו לא ימושו (ישעיה נט) [גי' רש"ל לא ימישון (תהלים קטו)] שממשמשין והולכים. לקוטי וכו' ולשון נמושות כמו לא ימיש (שמות יג) שנוטלין ומשין הכל מלפניהם. בב"מ פ"ב דף כא ע"ב: