פרשנות מצטטת על ישעיהו נ:ו

[בן אמוץ]. ויש בדברי יחיד כי כל נביא שנזכר שם אביו גם הוא נביא ויש מי שאומר שהוא מזרע המלוכה, כי אמוץ ואמציה אחים היו, על כן לא יכלו רשעי ישראל להרע לו כאשר הרעו לירמיהו. והנה כתיב גוי נתתי למכים (ישעיהו נ' ו'), ועל דרך הפשט כי כל נביא שנזכר שם אביו הוא גדול ונודע סודו בדורו, ויש מהם שהוא נביא ויש שאינו נביא, כמו נאם דוד בן ישי (שמואל ב' כ"ג א') והנה דוד איש האלהים (דברי הימים ב' ח' י"ד) וכאשר נאמר יהוא בן נמשי (מלכים א' י"ט ט"ז) אין נמשי מלך, והנה מצאנו בחזון ישעיהו בן אמוץ הנביא (ד"ה ב' ל"ב ל"ב) והנה יתכן שיהיה הנביא שב אל ישעיהו או שיהיה דבק עם אמוץ. וכאשר מצאנו אל ישעיהו הנביא בן אמוץ (מלכים ב' י"ט ב') ידענו כי הוא הנביא, וכן הזכיר אבות צפניה [צפניה א' א'] בעבור חזקיהו:

ענין אליהו כו' שהוכרח לברוח ולהסתר מפחד המות והיסורין גם קבל בזיון באמור אליו האתה זה עוכר ישראל וכן בירמיהו נאמרו שניהם והם במקרא אחד (ישעיהו נ׳:ו׳) גוי נתתי למכים וכו' פני לא הסתרתי מכלמות וכו':

והנה פירשתי לך כל הפרשה, ולפי דעתי כי הנה ישכיל עבדי הוא שאמר הנביא עליו, הן עבדי אתמך בו (מ"ב א') ויאמר לי עבדי אתה (ישעיהו מ"ט ג') וכן כתוב בדעתו יצדיק צדיק עדי לרבים (ישעיהו נ"ג י"א) וכת' גוי נתתי למכים (ישעיהו נ' ו'), והסוד כאשר רמזתי בחצי הספר והנה כל הפרשיות דבקות זאת עם זאת:

בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל הַלֶּחִי. מִי גָרַם לָךְ לְהַצְלִיחַ אֶת אֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל מַלְעִיבִים עַל נְבִיאֵיהֶם וְשׁוֹפְטֵיהֶם וּמַכִּים אוֹתָם עַל הַלֶּחִי. כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂים, וְכֵן מָצִינוּ בִּפְסִיקְתָּא וְכֵן יְשַׁעְיָה הוּא אוֹמֵר (ישעיהו נ:ו) ״גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים״: