תַּ֤חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֤ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם תִּֽהְיֶ֥ה לָהֶֽם׃
מלבי"ם
ולכן יעצהו להחזיק במעוזו ולבטוח בה' ואליו יתחנן, כי אז תחת ייסוריו ירון חלקו ואחריתו ישגה מאד (פסוק יז פסוקים כא-כב).
מגלה עמוקות
אופן הב' (חגיגה דף טו) זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע כמ"ש (ישעי' סא) לכן בארצם משנה ירשו ועז"א (משלי ח) להנחיל אוהבי יש ולא תימא שאינו נוחל רק זה החלק אבל אוצרותיהם של רשעים שהי' להם לירש ג"כ חלק בג"ע אמלא ז"ש ברוך הבא ביחיד אבל השכר שנוטל מבית המלך הוא ברבים כאלו היו שנים נוטל פרס מבית ה' נגדו ונגד חבירו ז"ש דודי ירד לגנו ליתן שכר לצדיק מן חלק גן שלו ואח"כ נותן לו ג"כ [חלק חבירו] לכן ר"תלבו"ש ע"ד מ"ש בזוהר פרשה אמור (תהלים לב) אשרי נשוי פשע כסוי חטאה מכסה מבע"ל אלא אותו הכסות שהי' ראוי ליתן לחטאה נותנין גם כן לו:
רש"י
ויד רשעים אל תנדני. ממקומי בבואי לירש משנה חלקי וחלקו (של רשע) בטובה כענין שנאמר (ישעיהו ס״א:ז׳) לכן בארצם משנה יירשו ואז: