וְקָרְא֥וּ לָהֶ֛ם עַם־הַקֹּ֖דֶשׁ גְּאוּלֵ֣י יְהוָ֑ה וְלָךְ֙ יִקָּרֵ֣א דְרוּשָׁ֔ה עִ֖יר לֹ֥א נֶעֱזָֽבָה׃ (ס)
רמב"ן
אשר הציף את מי ים סוף וגו' ויאבדם ה' עד היום הזה לא הבינותי טעם עד היום הזה כי כל המתים בים אבדן עולם הם אובדים ויתכן שהוא חוזר לסוסיו ולרכבו שאבד סוס ורכב ממצרים בכל הדור ההוא כי כל סוס ורכב וכל פרש אשר במצרים הוציא עמו ואבדו כולם והיתה ממלכה שפלה בלא רכב וסוס וחיל ועזוז ואמר ר"א (אבן עזרא על דברים י״א:ד׳) שלא קמו עוד בניהם תחתם להיות כמוהם ר"ל כי השם אבד הרודפים בים ואבד במצרים זרעם ולא נשאר להם שם ושאר כי הם הרשיעו יותר מכל מצרים לרדוף אחרי גאולי השם אבל זה לא נזכר בתורה:
שד"ל
יקרא לך, תהיי; מליצת יקרא לפלוני ויאמר לפלוני שגורה מאד בישעיה ובשאר נביאים להורות לא על קריאת שם, אלא על אמתת מציאות המקרה בעצם, כמו כי ידעתי בגוד תבגוד ופושע מבטן קורא לך (למטה מ"ח ח') הכוונה פושע מבטן היית, וכן כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים (נ"ו ז') הכוונה יהיה, וכן לא יאמר לך עוד עזובה (ס"ב ד') לא תהיי, ולך יקרא דרושה (שם י"ב) תהיי, ועיין למטה לב ה'.
מחוקקי יהודה; יהל אור
(ריט) ושם ג"כ זכר הוא, וכן "ולך יקרא דרושה" (ישעי' סב יב) "ולך יקרא חפצי בה" (שם שם ד) ודומיהן שכולן משמען יהי נקרא שמך כך, וכן פה כאלו נכתב יקרא שמה אשה: