פרשנות מצטטת על ישעיהו סג:ד

ויהי מקץ כשיבא קץ הימין אזי יהיה שנתיים ימים ר"ל עד תום שנה תמימה יהיה ימים גאולתו והוא ע"ד (תהלים צ) שמחינו כימות עניתנו שנות ראינו רעה ר"ל או רעה שראינו שנות שמחנו כימות לע"ל לתרץ קושי' הלא אנחנו בגלות זמן רב ואם יבא משיח ואין לנו לסוף שית אלפי עלמא רק זמן קצר אבל יקיום (ישעיה נד) הרחיבי מקום אהלך כמו שיתפשט המקום כן יתארך הגלגל ויהי' יום א' כמו שנה ז"ש (שם סג) כי יום נקם בלבי שנת גאולי באה ר"ל יום א' יהיה שנה וכה"א (מיכה ז) כימי צאתך מארץ מצרים שנתן הקב"ה למרגלים (במדבר יד) יום לשנה כן אראנו נפלאות לע"ל שיהיה מיום א' שנה לכן אמר בכאן ויהי מקץ ולא אמר מסוף כי לשון קץ סוף הוא אבל רמז על לעיל. שבע פרות הטובות מסטרא דטוב שבע הרעות מסטרא דרע ובאו הרעים ולא נודע כי באו אל קרבנה ונתוספו נצוצות טהורות מן הקדושה והורידו לקליפה עד שבא יוסף והוציא (ירמיה טו) יקר מזולל וליקט כל הכסף ע"ס ניצוצות טהורות והעביר העם לערים וצוה למול המצרים ונגלה יוסף לפרעה שכל האוכל ירקב כי צריך להיות שפע אלקי צדיק בנימין אלהי ולא מז' כוכבי לכת כי יש הנהגה למעלה מן הטבע ז"ש ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם שע"י יבא השפע והמזון ולא ירקב.

לקרא, (ענין הב') שיבשר הגמול והעונש המיועד לצדיקים ולרשעים, לקרא שנת רצון לה', שהוא מדת הרחמים אשר ירצה את עמו לשלם שכרם, וגם יום נקם לאלהינו הוא המדת הדין שינקום בעכו"ם, (הישועה תמשך כל השנה והנקם יהיה ביום אחד כי יפלו בנופלים וכן לקמן ס"ג ד') (ענין הג') שיבשר כי ינחמם ה' גם על העבר על הרע שסבלו והטוב שאבדו, וגם לנחם כל אבלים עתה מבאר כי התנחומים על העבר יהיה בשלשה ענינים:

לִפְנֵי רוֹדֶף. כָּל "רֹדֵף" שֶׁבַּמִּקְרָא חָסֵר, וְזֶה מָלֵא, שֶׁנִּרְדְּפוּ רְדִיפָה שְׁלֵמָה עַל כֵּן יָסַד הַפַּיָּט, "מָלֵא רֻדַּפְתִּי וְחָסְרָה שְׁנַת גְּאוּלַי". "שְׁנַת גְּאֻלַי בָּאָה" חָסֵר כְּתִיב: