פרשנות מצטטת על ישעיהו סג:טז

כִּֽי־אַתָּ֣ה אָבִ֔ינוּ כִּ֤י אַבְרָהָם֙ לֹ֣א יְדָעָ֔נוּ וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יַכִּירָ֑נוּ אַתָּ֤ה יְהוָה֙ אָבִ֔ינוּ גֹּאֲלֵ֥נוּ מֵֽעוֹלָ֖ם שְׁמֶֽךָ׃

מגלה עמוקות

ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו. על ג' גלגולין. אם בחקותי על חק שמיטה מדבר כי קודם חורבן הבית היה נח"ל נובע אח"כ נהפך והיו באות נ"שמות ח"דשות ל"עולם אבל לאחר חורבן נתייבש אין לנו רק ס"פיחים מפני שרבו הגבורות ונתקיים קרא כי ביצחק יקרא לך ז"רע שכן עולה שוה במספר וזה מדה כנגד מדה הם לא שמרו השמיטה ואכלו חדש ע"כ נגזר עליהם לאכול ספיחים לכן נקרא יצחק (ישעיה סג) כי אתה אבינו והכוונה ממה שנזרע בשעת המקדש ע"י נקיבה עליונה הנה עתה נתהפכת עליונה למטה לזכר ז"ס והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים כי למעלה אינה נקראת מלכות אלקים רק בש"וא וד' שלה למטה והיא נשמה לבריאה יצירה עשייה ולזו הד' צריך להאריך באחד שתעלה הד' למקומה הראשון אימא אוזיפת לברתא הו' נכנס בד' ונעשית ה' משם נקראת שם אלקים ז"ש והייתי לכם לאלקים ז"ס ונתתי שלום בארץ שיסוד אמא יורד למטה ונעשה בחינת זכר ואז ושכבתם ואין מחריד כי זה סוד זווג לילה השכיבנו לשלום כמו שהאריך האר"י ז"ל הן הן סוד תשלומי ד' וה' מפני שנשתרש בחטא (איכה א) גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה כמ"ש קול בוכים שהם ב' בחינות שלה ד' היא בחינת עוני ה' הוא בחינת רוב עבודה ובסוד יהודה נרמזו שניהם ואולך אתכם קוממיות שלע"ל כמו שקומת אד"הר יחזיר לאיתנה כן קומת ירושלים כמ"ש (ישעיה נד) הרחיבי מקום אהלך כי עתה נקראת ארץ צבי ולע"ל יתארכו ובזה יתורץ קושיא א' (תהלים צ) שמחנו כימות עניתנו הלא אנו בגלות כפלים כי עתה שאנו בשנת שפ"ג לאלף הששי הלא אין לנו רק תרי"ז שנה לסוף אלף הששי וא"כ איך יתקיים בנו שמחינו כימות עניתנו אלא שלע"ל יתארך העולם והגלגל ויום א' יהיה כמו שנה ז"ש כימות עניתנו שנות ראינו רעה כי משנה שלימה יהיה לעתיד יום אחד וזה מבואר בפ' בהר כי ימכור בית מושב זו המקדש אוה למושב לו עד מלאת שנה תמימה ימים תהיה גאולתו כי בגאולה אחרונה יהי' מן שנה תמימה יום א' או ב' גאולת ימים תהיה גאולתו אם זכו הרי אחישנה לא זכו ואם לא יגאל וקם הבית אשר לו חומה לצמיתות חד חרוב:
שאל רבBookmarkShareCopy

עץ יוסף

הנחתם אבותיכם כו' ולי אתם קוראים כו'. עיקר דרוש זה מפסוק כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו וגו' (ישעיה ס"ג ט"ז). וה"פ ישראל אמרו תחלה כי אתה אבינו. ושאל להם הקב"ה תכ"ד הנחתם אבותיכם ולי אתם קוראים אבינו. הלא אברהם יצחק יעקב המה אביכם מעולם ולמה אתם מכנים אותי כשם אבותיכם. והשיבו כי אברהם לא ידענו וגו' אתה ה' אבינו. וכמו ששם דרש מיתור לשון כן גם בפסוק ועתה ה' אבינו אתה דורש יתור מלת אתה שבא למעט בה האבות (ת"נ ויפ"ת):
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

או תתן לך. גם כן לא פחות עלמא מתלתין צדיקים (בראשית יח) ואברהם היו יהי"ה ובזוהר חדש א' צריך להיות עשרים צדיקים שאמר לו המלאך שאין שם עשרים באותו דור וכן דרכי התשובה ל' יום ואח"כ ך' יום וכל אחד נחלק לי' ז"ש בכל שעריך ר"ל שערים שלך גם כן בירושלים דלעילא הם גם כן בזה השיעור גובהן ל' אבל אינו חקוק בהם רק י' בגובה עשרים ז"ש בכל שעריך אשר י"י אלקיך נותן לך לשבטיך שרש כל אותן שערים אשר לע"ל הקב"ה נותן לך לשבטיך ונרמז במלת ל"ך שהם שיעור ל' וך' (חולין נז) ר"ש בן חלפתא שהיה עסקן בדברים וראה ענין הנמלה לתרץ קושיית התוס' על ההוא תלמיד שלא האמין לר"י בענין שערי ירושלים בפרק הספינה ובחלק ותירוצים שרצה לברר הלא שלמה ברוח הקודש אמרה ויש ליישב לפי שאמר הכתוב (משלי ו) לך אל נמלה הרי שציוה לילך אליה ולראות דרכיה ואז חיכם ובעיניו יראה שאין לה קצין שוטר ומושל לכן הלך הוא וראה שכן צותה תורה לילך ולראות בדרכיה (חולין סג) ור' יוחנן כשראה נמלה אמר (תהלים לו) צדקתך כהררי אל. שלך אמר (שם) משפטיך תהום רבה ללשון השני שפירש רש"י שמזונותם בלא טורח והוא ע"ד שאמר סוף (קידושין דף פא) מה אלו מתפרנסין שלא בצער וכו' אלא שהרעותי את מעשי ז"ש לך אל נמלה ע"ש בענין רשב"י (ילקוט קלד) שמצא בבור של נמלים ש' כורין והלא בשעה שיצא מן המערה (בשבת פ' במה מדליקין דף לד) כשראה בעולם שהיו חורשין בשדה העניש אותם מיד ואמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה ואיך עלה אל לבם לספר מעשה שמצאו בבור של נמלה ש' כורין אבל ענין נמלה הוא קליפת עשו שמנו חז"ל בפ' קמא דמגילה (דף ז) שיש ענינו ומנינו על ש' כרכים עליו נאמר (תהלים קיב) רשע יראה וכעס יחרק שיני"ו בגימטרי' עש"ו לכן (פסחים יח) ש' גמלים טועני אקלידי דאוצרות של קרח ג"כ ש' בגימטריא רו"ת אלקי"ם יצחק שיניקת עשו ממנו ב"ן אברה"ם והוא סוד (בראשית ו) שלש מאות אמה אורך התיבה שהיא בנויה על עולם בכללו על שם של אלקי"ם מילוי אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם בגימטרי' ש' ולכן חדרים של גיהנם על ש' פרסה. במדרש כונן וחורק ש' שורקת של יצחק בספר תהלים ועל אותה נמלה רמז רשב"י שילך עצל וילמוד ממעשה נמלה שכנסה ש' כורין לענוש לעושי רשעה כרשעתו ולקבל זה (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך זה ש' של תפילין. בעסק ר"ש בן חלפתא בפ' אלו טריפות שהיה רוצה לידע ולברר שאין השגחה פרטיות לכל נמלה בפני עצמה רק במלכה וכן הגוים שנמשלו לנמלה עליהם אומר (תהלים לג) משמים הביט י"י וגו' בדרך כלל על בני אדם אבל (שם) ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ הם ישראל במה שברא כל ארץ בשבילם עליהם השגחה פרטיות לך אל נמלה עצל נמשלו ישראל לנמלה (ישעיה מא) אל תיראי תולעת יעקב שאין בהם כח אלא בפיהם (זכריה יג) והיה בכל הארץ נאום ד' פי שנים בה יכרתו יגועו כי אברהם ויעקב שניהם יאמרו ימחו על קדושת שמך אבל (שם) והשלישי' יות' בה זה יצחק (ישעיה סג) כי אתה אבינו וכן ג' בתי' של נמלה באמצעי משמרת שלה אבל לא בעליון זה אברהם מפני הדלף וטורד לא בסבי טעמא ולא בהחהון זה יעקב מפני הטינא לא בדרדקי עצה או יאמר ע"ד מ"ש בפרק כל כתבי כל המענג השבה זוכה לנחלה בלא מצרים לא כאברהם ולא כיצחק ז"ש והיה בכל הארץ נאום י"י פי שנים הן אברהם ויצחק בה יכרתו נחל' שלהם שיש לה גבול ונכר' הנחלה אבל והשלישית זה יעקב יותר בה שלא יכרת רק אין לה גבול או ע"ד הזוהר פ' וירא שאברהם ויצחק אין רוצין לקבל אולפן דנשמתא דצדיקיא עד שילך יעקב (תהלים כד) מבקשי פניך והשלישית יותר זה יעקב (משלי ו) לך אל נמלה עצל וגו' אשר אין לה לא קצין ולא שומר ולא מושל ג' לשונות נגד ג' בתים שיש לנמלה עשו נדמה לנמלה שיש לו ג' גוליירין סי מא"ח רחוק ואינו עושה כלום רק באמצעי שהוא אף שהוא העיקר על כן ד' פתרו באף והוצרך משה לבקש (תהלים ז) קומה י"י באפך אבל חימה משה הרגו ז"ש פי שניםבה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה:
שאל רבBookmarkShareCopy