פרשנות מצטטת על ישעיהו סג:י

וַיִּנָּחֶם ה' וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וְהָעִנְיָן כִּי מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ בְּפִשְׁעֵיהֶם. וְעִנְיַן "אֶל לִבּוֹ", כִּי לֹא הִגִּיד זֶה לְנָבִיא שָׁלוּחַ אֲלֵיהֶם, וְכֵן הַלָּשׁוֹן בַּמְּחֻשָּׁב, כְּדֶרֶךְ "לְדַבֵּר אֶל לִבִּי" (בראשית כ"ד:מ"ה) וְזוּלָתוֹ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כ"ז:ד') אָמְרוּ בָּזֶה עִנְיָן נִכְבָּד בְּמָשָׁל שֶׁהֵבִיאוּ מִן הַסַּרְסוּר וְהָאַדְרִיכָל, וְהוּא סוֹד גָּדוֹל לֹא נִתַּן לִכָּתֵב, וְהַיּוֹדְעוֹ יִתְבּוֹנֵן לָמָּה אָמַר בְּכָאן שֵׁם הַמְיֻחָד וּבְכָל הַפָּרָשָׁה וְעִנְיַן הַמַּבּוּל שֵׁם אֱלֹהִים:

וישם יי' דבר בפי בלעם וגו'. בשעת הברכה עלה האיש הזה להנבא במדת רחמים כמשה רבינו ע"ה ועל כן הזכיר השם המיוחד בברכת ישראל כי עד עתה הזכיר בו שם אלהים ובשם המיוחד יבורכו ישראל ועד עתה כשהיה שומע במדת הדין היה חושב למצא בהם עילה בעון אשר חטאו כענין ויהפך להם לאויב (ישעיה סג י') ותבא להם רעה במדת הדין לא ינצלו ממנה וזה טעם וירא בלעם כי טוב בעיני יי' לברך את ישראל כי יי' צוה הטוב בברכה והמשכיל יבין ודווקא בשעת הברכה נתנבא ממדת רחמים אבל אח"כ חזר לקדמותו צריך לקסמים כשאר הקוסמים ועל כן קראו הכתוב בלעם הקוסם (יהושע יג כב):

קח את המטה. יש בכאן פירושים רבים יש בדברי יחיד בעבור שאמר לישראל שמעו נא המורים והם בני אברהם יצחק ויעקב ואילו היה כן למה אמר להם עוד ממרים הייתם ואחרים אמרו כי מלת ודברתם כמו והכיתם וכמוהו ותדבר את כל זרע המלוכה ואין זה נכון כי המלה מגזרת דבר או מן ידבר עמים תחתנו והנה פי' ותדבר כמו ותאבד וכן בספר השני והנה פירוש ודברתם אל הסלע ואבדתם ועוד אם כן הפירוש למה נענש משה גם הם השיבו בעבור שהכה פעמים אם כן למה נענש אהרן ויאמר רבי משה הדרשן ז"ל הספרדי יש אותות נעשות בדבור ויש בפועל ודבור כמו מלת אלישע והשם צוה שיקח המטה להכות בסלע כמשפט הצור והוסיף מלת ודברתם להוציא המים במכה ובדבור ובעבור שהכעיסו ישראל אמר להם המן הסלע הזה נוציא לכם מים והיתה דעתו כי אין יכולת בנו להוציא מים מהסלע כי אם בכח השם והנה לא פירש דבורו היטב וחשבו אנשים בלבם כי דבורו שלא יוכל השם להוציא מים מן הסלע וזה טעם אשר לא קדשתם אותי והביא ראיה מדברי המשורר שאמר כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו והנה החטא היה בבטואו לא במכה גם זה איננו נכון כי משה אמר זה ולמה נענש אהרן ועוד כי אין במעשה זכר דבור והראיה שהביא איננה ראי' כי אין פי' כי המרו את רוחו כי אם אל השם וכן כתוב והמה מרו ועצבו את רוח קדשו וזה פירוש ויקציפו על מי מריבה והטעם שהקציפו השם וכן כתוב המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל על ה' וירע למשה בעבורם כי המרו את רוח השם ויגזור על משה שלא יכנס לארץ. ואחרים אמרו כי הדבור אל הסלע שאיננו שומע איננה כי אם במכה ואם כן למה נענש משה. ואחרים אמרו בעבור שלא אמרו שירה כמו עלי באר ענו לה וזה טעם אשר לא קדשתם והאחרים אמרו כי השם צוה שידברו והם לא דברו רק הכה משה על כן נענשו שניהם ונאמר להם מעלתם מריתם לא האמנתם לא קדשתם. ואנשי שקול הדעת אמרו שלא יתכן שיהיה שליח השם ימיר דבור השם ואם הוא המיר איך נאמין בתורתו גם אלה לא דברו נכונה כי אילו היה מחליף במצוה מיד היה נענש כי הנה נענש על דבר שאינו מצוה לעולם ולא תורה לישראל ולא נעשה בזדון רק בשגגה בעבור שהכעיסוהו ישראל וכן אמר גם בי התאנף ה' בגללכם ואחרים אמרו כי ישראל אמרו שיוציא מסלע אחר וראיתם המן הסלע הזה ומשה פחד להחליף דבור השם ובעבור שלא האמין להוציא מים מן הסלע שאמרו על כן נענש וזה טעם לא האמנתם בי גם זה הפירוש איננו נכון כי הכתוב אמר מריתם את פי והנה לא מרו. והפירוש הנכון בעיני אגלנו ברמיזות דע כי כאשר ידע החלק את הכל ידבק בכל ויחדש בכל אותות ומופתים ואמת כי השם אמר למשה ולאהרן ודברתם ולא דברו בעבור מריבת העם עם משה והנה החלק חלק והכה הסלע ולא יצאו מים עד שהכהו פעם שנית והנה לא קדשו השם ומרו ומעלו בשגגה גם יוכל המפרש לפרש ויבטא בשפתיו על משה כי על כן נענש כי לא היה ראוי שידבר דבר עד שימלא שליחות השם גם יהיה דרש קדמונינו ז"ל כי החטא היה בעבור שאמר שמעו נא המורים ורמזו זה הסוד: