פרשנות מצטטת על ישעיהו סג:יט

הָיִ֗ינוּ מֵֽעוֹלָם֙ לֹֽא־מָשַׁ֣לְתָּ בָּ֔ם לֹֽא־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם לוּא־קָרַ֤עְתָּ שָׁמַ֙יִם֙ יָרַ֔דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ׃

רש"י

ולחכה את פני הרקיע. שהיה לח וחזקו לעיל מינה כתיב עמודי שמים ירופפו והדר ברוחו שמים שפרה דמשמע שליחכה האש פני הרקיע לכך אמר יפה למדני ר' חנינא בא מעשה בראשית ולימד על מתן תורה שכשם שחצה האש במעשה בראשית בין עליונים ותחתונים כך היה במתן תורה דהכי כתיב בסוף ישעיה לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו וכתיב כקדוח אש המסים מים תבעה (ישעיהו ס״ד:ב׳) והכי משמע כאשר הקדחת את האש והבעית את המים במעשה בראשית כך היה במתן תורה כשירד הקב"ה על הר סיני ונזלו הרים מפניו ואין אנו מוצאין במעשה בראשית מפורש שחצה האש של מעלה בין עליונים לתחתונים (אלא) כשם שאנו רואין במתן תורה שבשעה שירד הקב"ה ליתן תורה על הר סיני התחתונים לא היו רשאין לעלות אל ההר כל זמן שהשכינה בהר הדא הוא דכתיב כקדוח אש המסים כשהיה הר סיני קודח ובוער באש אז המסו הוחצו העליונים מן התחתונים שהאש שכינה היה חוצץ ביניהם שהמסים הוא לשון הפלגה כדתנן (מעשרות פ"א) הרמונים משימסו ומפרש בגמרא לשון פלג אחינו המסו את לבבנו פלגו חצי בלשון לע"ז מיסו וימסו אסוריו מעל ידיו מתרגם ואיתמסיו אסרוהי מעל ידוהי וכך היה במעשה בראשית דבתר כקדוח כתיב בעשותך נוראות זה מעשה בראשית ולפי שהמסה מפרש חציצה לפיכך היא דורש והולך אימתי חצה האש כו':
שאל רבBookmarkShareCopy

שד"ל

בהם עולם, שיעורו כעולם, וכן למעלה (ס"ג י"ט) היינו מעולם, שיעורו כמעולם; כן נ"ל פירוש הכתוב הקשה הזה, אשר נלאו המפרשים להלמו ולא הלמוהו, ובן זאב בסוף המבוא לס' יחזקאל הביאו בכלל המקראות אשר לפי דעתו אין להם הבנה וכוונה ולא קשר ענין כלל, ואבדו עשתנות המפרשים והמבארים לחתור אל המכוון במאמר, והוא בכל הדחקים אשר נדחקו ונלחצו לישבו נשאר זר כאשר היה, כסהו ענן וערפל וחשכה גדולה נופלת עליו וימש חשך; והביא בכלל הזה עוד ארבעה מקראות מישעיה, והם כי לא מועף לאשר מוצק לה (ח' כ"ג), וברד ברדת היער (ל"ב י"ט). אדני עליהם יחיו (ל"ח ט"ו), מעוצר וממשפט לקח (נ"ג ח'): וברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה, אשר שם מחשך לפני לאור ומעקשים למישור בפירוש רוב המקראות האלה; ויונתן פירש: פגעת (באים לפניך) מעשי האבות שהיו שמחים בעשיית הצדק, והיו זוכרים יראתך, וכל זמן שקצפת עלינו על שחטאנו, בהם בזכיותיהם לעולם אנחנו נושעים; ור"שי פירש הרגת את הצדיקים שהיו ששים לעשות הצדק ובדרכי רחמיך היו מזכירים אותך בתפלותם, וכשקצפת עלינו על מה שהיינו חוטאים, על ידיהם ובתפלתם נושענו מעולם; ורא"בע ור"דק פירשו היית מקבל פיוס מן הצדיקים שהיו מזכירים בתפלתם י"ג מדותיך, וכשהיית קוצף עלינו, בהם לעולם היינו סומכים והיינו נושעים, אך עתה בגלות אפסו הצדיקים. ודון יצחק פירש שש שם דבר כמו ששון, ופירושו רחוק מאד. וגיז' פירש פגעת את שש ועושה צדק, אתה היית עוזר מי שעושה צדק בשמחה, והיית רב ריבו, והביא לדוגמא ולא אפגע אדם (מ"ז ג') שפירש ולא אסלח לאדם, ותרגם בדרכיך יזכרוך, ופגעת את הזוכרים אותך על פי דרכיך; וקרובין לזה דברי הכורם. Kocher פירש המצאת עצמך למי שהוא שש ועושה צדק` ורוז' ולפניו Dathe פירשו בחסרון לוּ (לדעת רוז' לוא שבפסוק לוא קרעת שמים ירדת מושכת אחרת עמה, ולדעת Dathe צריך לקרוא יעשה למחכה: לוּ פגעת), מי יתן ופגעת איש שש בעשיית הצדק אשר בדרכיך יזכרוך; ובענין סוף המקרא לודוביקוס De Dieu מפרש הן אתה קצפת על שחטאנו בהם, בדרכיך, לעולם, כלומר חטאנו נגד דרכי ה', ואעפ"כ נושענו; היירונימוס פירש בהם עולם, באותם החטאים הארכנו זמן הרבה, ואף גם זאת בחסדך נִוָשֵעַ; Kocher פירש ברעות האלה אשר היו לנו בחטאינו עמדנו זמן הרבה, ועתה רצה נא ונִושע; Coccejus פירש הן אתה קצפת (וחטאנו) בהם, בעמך, לעולם, ונושע? Vitringa מפרש הן אתה קצפת (על כי חטאנו) בהם, בעמך, זמן מרובה ואע"פ כן נושענו; גיז' פירש בשיטת Kocher, ופירש ונושע, עמדנו ברעות האלה עד שנושענו; ואינני רואה איך יעלה על לב איש לפרש עד שנושענו, כאלו עתה כבר נושענו, ולמטה הוא חוזר ומתפלל אל תקצוף ה' עד מאד;. J. D. Michaëlis מפרש ונחטא בהם, בין האומות; ורוז' ולפניו Schelling מפרש חטאנו נגד דרכיך מימי עולם.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וקרע לו. והרחיב לו, אחרים הגיהו וקרע לו ופתח לו וכן ותקרעי בפוך (לעיל יד) קרעת שמים ירדת (ישעיהו ס״ג:י״ט) כולן לשון פתיחה:
שאל רבBookmarkShareCopy