פרשנות מצטטת על ישעיהו סד:ט

מדבר וציה. ירושלי' הקרוי' ציה וציון הקרוי' מדבר הן ישושו על מפלתם של גבורי שעיר (ובצרה):

ומדברך נאוה. מדבר שלך נאוה, דא"ר אבא בר כהנא, אע"פ שהוא מדבר חייבין על מחיצתו עכשיו כשם שחייבין על מחיצתו בזמן שהוא בנוי ^פגדריש מדברך על ביהמ"ק ע"ש שהוא עתה תרב ועזוב כמדבר וכמש"כ (ישעיה ס"ד, ט') ציון מדבר היתה, וכ"ז הוא נאה שקדושתו בו כדמפרש, וכשם שהיה בנוי אם היה אדם נכנס בטומאה במחיצתו היה חייב כך עכשיו אף שהוא חרב אם יכנס אדם במקום מחיצתו חייב. .
(שם)

זוֹ קִיסְרֵי בַּת אֱדוֹם שֶׁהִיא הָיְתָה מֶטְרוֹפּוֹלִין שֶׁל מְלָכִים. נראה לי בס"ד קראוה 'קסרי' מספר 'עָשׁ' [370] רמז למפלת עֵשָׂו לעתיד שיסתלק ממנו אות וא"ו וישאר עָשׁ, אבל 'יְרוּשָׁלַםִ' מספר 'אַרְיֵה שָׁלֵם' [586] רמז כי חודש אב שמזלו אריה יהיה שלם בכל טוב שבעולם.
ועוד נראה לי 'יְרוּשָׁלַםִ' [596] בחד יו"ד מספרה חרבה קסרי עם הכולל [586] ו'יְרוּשָׁלַיִם' בשני יודי"ן אם תמלא האותיות יעלה מספרם תפארת [1081] רמז שתתעלה המלכות שהיא בחינת ירושלים, ותהיה כמו בחינת התפארת, וכאשר פירשתי בס"ד רמז הפסוק (ישעיה סד, ט) 'יְרוּשָׁלַ‍ִם שְׁמָמָה', חלק התיבה לשנים, וקרי בה שם מ"ה, הוא התפארת שהוא סוד שם מ"ה תתעלה ירושלים שהיא המלכות כמוהו בסוד (ישעיה ל, כו) 'וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה'.