פרשנות מצטטת על ישעיהו סו:ז

בְּטֶ֥רֶם תָּחִ֖יל יָלָ֑דָה בְּטֶ֨רֶם יָב֥וֹא חֵ֛בֶל לָ֖הּ וְהִמְלִ֥יטָה זָכָֽר׃

רש"י

מלט. ל' הוצאה ממקום בלוע וכן (לעיל לד) שמה קננה קפוז ותמלט, הוציאה ביצתה וכן (לקמן סו) והמליטה זכר ויונתן לא תירגם כן המקראות הללו:
שאל רבBookmarkShareCopy

שד"ל

חיל: גם הוא לשון רעדה, כמו ותרעש הארץ ותחול (ירמיה נ"א כ"ט), יחילו אף ירגזו תהומות (תהלים ע"ז י"ז), אך נראה שהוא מיוחד לרעדה עם כאב וחבל, מל' בטרם תחיל ילדה (ישעיה ס"ו ז'), אע"פ שהושאל לפעמים לדברים בלתי חיים ובלתי מרגישים כאב. והנה הזכיר תחלה העמים שהיו קרובים אל הדרכים שהיו ישראל צריכים לעבור כדי ללכת ארצה כנען, ולבסוף הזכיר יושבי כנען שהם העמים שהיו ישראל הולכים לקחת את ארצם, כי תחלה היה צריך שיחתו הפלשתים ואדום ומואב כדי שלא יעכבו את ישראל בעברם אצלם, ואח"כ היה צריך שיחתו הכנענים ויפלו ביד ישראל. והנה כנגד פלשת ואדום ומואב אמר ידמו כאבן עד יעבור עמך, וכנגד יושבי כנען אמר תביאמו ותטעמו.
שאל רבBookmarkShareCopy

תוספות

לבי ישוע הבן - פ"ה פדיון הבן וכן הערוך וקשה דאע"ג דמתרגמינן פדיון פורקן מ"מ אין שייך לשון ישועה ור"ת פי' שנולד שם בן ועל שם שהולד נושע ונמלט ממעי אמו כדכתיב והמליטה זכר (ישעיהו סו) נקט לשון ישועה והיו רגילין לעשות סעודה:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

המלט. לְשׁוֹן הַשְׁמָטָה, וְכֵן כָּל הַמְלָטָה שֶׁבַּמִּקְרָא אשמוצי"ר בלע"ז וְכֵן וְהִמְלִיטָה זָכָר (ישעיהו ס"ו), שֶׁנִּשְׁמַט הָעֻבָּר מִן הָרֶחֶם, כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה (תהילים קכ"ד), לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא (ישעיהו מ"ו), לְהַשְׁמִיט מַשָּׂא הָרְעִי שֶׁבְּנִקְבֵיהֶם:
שאל רבBookmarkShareCopy