פרשנות מצטטת על ישעיהו סו:כב

למען תירא את ה' אלהיך יאמר שצוה השם ללמד אתכם התורה והמצוה והחקים והמשפטים לעשותם בארץ בעבור שתירא את ה' אלהיך כי עיקר כל המצוה יראת ה' זה דעת ר"א ואיננו נכון בעיני שיהיה למען תירא ולמען יאריכון ימיך האחד טעם המצות בעבור שתירא והשני שנזכר בהם למען שיאריכון ימיך אבל יאמר שצוה השם אותי שתלמדו המצות ותעשו אותם למען שתזכה ותירא את ה' אלהיך לשמור מצותיו אתה ובנך ובן בנך כל ימי היות האדם על פני האדמה לעולם כי בעבור עשות המצות תזכה שיהיו לך בנים יראי השם ויעמדו על פני האדמה לעולם ויעמוד זרעכם ושמכם לפניו כל הימים ולמען יאריכון ימיך בארץ שהיא נחלת ה' והנה הכל לטובתך כי חפץ ה' להצדיקך ולזכות אותך:

13-14. אם אין שם אב נכסין של אחין. לפי פשוטו של לשון בוודאי פירושו שר' יהודה חולק על עיקר ההלכה שהמייבם יורש את הנכסים, וכן פירש בח"ד. והוא חידוש גדול, עיין מ"ש לעיל בסמוך. ובספרי כי תצא פי' רפ"ט, הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' 308: [להקים לאחיו] שם. רבי יהודה אומר נאמר כן שם ונאמר להלן שם, מה שם האמור להלן נחלה אף שם האמור כאן נחלה, ומה שם האמור להלן זרע אף שם האמור כאן זרע.²⁶כ"ה הגירסא בכל הנוסחאות, פרט לאחת, עיין בשנו"ס שם. ויש להוסיף שכן גורס בספרי גם רבינו אפרים שהובא באו"ז ח"א סי' תרי"ב, פ"ג ע"א. וכן הוא בספרי פנחס פי' קל"ג, הוצ' הרח"ש הורוביץ, עמ' 177. ושערו החכמים שדברי ר' יהודה נאמרו במקום אחד (בפרש' פנחס, או בפרש' כי תצא). אבל דבריו קשים להבין בשתי הפרשיות.²⁷ועיין בפי' רבינו אפרים הנ"ל. ונראה יותר שחצי המאמר מקומו בפרש' פנחס וחציו השני בפרש' כי תצא, ומסדר הספרי הביא את כולו בשתי הפרשיות. ופירושו: מה שם האמור להלן (בראשית מ"ח, ו'. ועיין רות ד', ה') נחלה, אף שם האמור כאן (פנחס כ"ז, ד') נחלה. ומה שם האמור להלן זרע, אף שם האמור כן זרע.²⁸ואפשר שהמכוון לש"א כ"ד, כ"א, או לישעי' ס"ו, כ"ב. ואני מעדיף את הפירוש שבפנים, שאם לא כן קשה למה באמת לא דרש ר' יהודה: נאמר להלן להקים זרע, וגאמר כאן להקים שם, מה להלן זרע אף כאן זרע. ו"שם האמור" הוא לאו דווקא, אלא ל"הקים שם" פירושו זרע, ואין כאן גזירה שוה של מלים אלא פירוש העניין. והכוונה לבראשית ל"ח, ח': בא אל אשת אחיך ויבם אותה והקם זרע לאחיך, ועיין שם בתרגום יונתן וברש"י. ומכאן שגם בפרשת יבמים "להקים לאחיו שם" פירושו "להקים לאחיו זרע", ור' יהודה חולק על עצם הדין שהמייבם זוכה בנכסי אחיו המת, ואף על הדרשה של הפסוק לעיל שם (כ"ה ו') "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת", והוא סובר שאין הכוונה לנחלה. ובמדרש הגדול בראשית ל"ח, ט', הוצ' ר"מ מרגליות, עמ' תרמ"ח: כי לא לו יהיה הזרע, מלמד שהבן נקרא על שם אביו המת, הינו דכתיב והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת. ופשיטא שאין כאן אלא השערה, ועדיין צ"ע בדבר.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בראשית רבה מד:יב) בְּפָסוּק ״הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה״, שֶׁהֶעֱלָה ה׳ לְאַבְרָהָם וְדָרַךְ עַל הַמַּזָּלוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ פֵּרוּשׁ חֻקּוֹתַי עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיהו ל״ג:כ״ה) ״חֻקּוֹת שָׁמַיִם״ וְגוֹ׳, אִם בָּהֶם תֵּלֵכוּ כְּמוֹ (בראשית י״ג:י״ז) ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ״, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, כִּי בְּאֶמְצָעוּת קִיּוּם הַמִּצְווֹת הוּא שׁוֹלֵט וְדוֹרֵךְ עַל הַמַּזָּלוֹת, וְהֵן הֵנָּה שֶׁבָּהֶם זָכָה אַבְרָהָם לִבְחִינָה זוֹ. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״ (ישעיהו מ״א:ב), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנ״ו.) שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״מַאי דַּעְתָּךְ דְּקָאֵי צֶדֶק״ וְכוּ׳, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁמַּעֲרִיךְ הַמַּזָּלוֹת בַּסֵּדֶר הַנָּאוֹת לוֹ וְיוֹלִיךְ מַזָּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם פֵּרוּשׁ, לְחֻקּוֹתַי תְּתַקְּנוּ אוֹתָם בַּסֵּדֶר הַנָּאוֹת לָכֶם, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנ״ו.) ״אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ, הֵם שׁוֹלְטִים בּוֹ. אוֹ יֹאמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו ס״ו:כ״ב) ״כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה״, ״עָשִׂיתִי״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״עוֹשֶׂה״, מְלַמֵּד שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת נִבְרָאִים שָׁמַיִם חֲדָשִׁים (זוהר ח״א ה.), וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:

שמים חדשים. יתחדשו השרים של מעלה ויהיו שרי ישראל שרי עליונים ושרי האומות תחתונים, וכן בארץ ; ויש אומרים שמים חדשים ממש וכן עיקר כי מקרא מוכיח כי כאשר השמים החדשים וגו' (לקמן סו):