וְהָיָ֗ה מִֽדֵּי־חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ וּמִדֵּ֥י שַׁבָּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ יָב֧וֹא כָל־בָּשָׂ֛ר לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְפָנַ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
פרי מגדים
א״צ עט״ז עב״י הרא״ש ז״ל ברכות נ״ג ב׳ למדה מק״ו אם נר אין מחזירין כבסי׳ רצ״ח ס״א כ״ש בשמים. ומה שמברך על הבשמים א״ש דנהנה משא״כ אור לכאורה לא עדיף ממנהנא דערבה מנהגא ואיך מברך עליו אף שי״ל שמחזיר קצת אחריה וי״ל דאין אומר וצונו שפיר התקינו לברך רצונו ל״ש לא תסור במנהגא ואי״ה בפתיחה כוללת במעלה ומדרגה השמינית אבאר עוד. עב״ח בשם תוס׳ ביצה ל״ג ב׳ ד״ה כי הוינא דבמ״ש נפש יתירה ובי״ט ליכא נפש יתירא ומ״ש לי״ט מתענג במאכלים ולפ״ז מי שמתענה בשבת מחצי יום וחצי לילה כבסי׳ רפ״ח י״ל דאומר בשמים במ״ש לי״ט עמ״א שם ד״ה וי״ל במ״ש לי״ט לא יתענה עד חצי לילה או דל״פ ובר״ה שחל שבת ויום א׳ למאן דנוהג להתענות הפסקה באפשר עסי׳ תקצ״ז י״ל ל״פ והב״ח כתב תרתי בעינן אור גיהנם שמסריח ונפש יתירה להשיב יע״ש. ור״ח בא׳ בשבת לכאורה גיהנם שובת ובישעיה ס״ו והיה מידי חודש ושבת (י״ט בכלל שבת) וראו משמע לכאורה כן דנייחין חייביא בר״ח אבל הפושעים לא נייחין הפושעים החמורים ולתוספות אתי שפיר ואין להאריך כי אין אתנו יודע עד מה בפרט בדברים נסתרים ואי״ה במגן אברהם יבואר עוד:
רבנו בחיי
והגאון רבינו סעדיה פירש שענינו מלשון די מחסורו, כלומר שהוא מספיק חסרון כל הנמצאים כולם. ועוד פירשו בו שהוא מלשו (ישעיהו ס״ו:כ״ג) מדי חדש בחדשו, (שמואל א א׳:ז׳) מדי עלותו בבית ה', שהוא לשון נאמר על הדבר כשהוא הוה, ויהיה ענינו בהקב"ה נצחות, כשם ההויה שהוא לשון נצחות.
אבן עזרא
ראש חדשים. אמר רבי משה הכהן, אין צריך לומר ראש חדש רק חדש לבדו, כי הטעם יום חדוש אור הלבנה, וכן כתיב חדש ושבת (ישעי' א יג) חדשיכם ומועדיכם (שם פ' יד) מידי חדש בחדשו (שם סו כג), ואחרים טענו עליו, אם כן למה אמר בחדש השביעי באחד לחדש (במד' כט א) והוא השיב להסיר הספק, גם טענו עליו, ובראשי חדשיכם (שם כח יא), והוא השיב כי על חדש ניסן ידבר בכל שנה, כי ניסן לבדו הוא ראש חדשים, ושאלוהו אם כן מה קרבן שאר החדשים, והוא השיב כי שם כתוב זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה (שם שם יד) בפרשה עצמה וכן אמר, וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת (במד' י י) כי הוא תחלת השנה ואנחנו לא נניח דברי רבותינו ז"ל בעבור סברותינו, כי הם אמרו כי בכל חדש יתקעו בחצצרת, והוא הנכון, לומר חדש או ראש חדש, וכתוב עד חדש ימים (שם יא כ) שטעמו שימלאו ימי החדש שלו:
אבן עזרא
זמין למנויי פרימיום בלבדבן יהוידע
זמין למנויי פרימיום בלבדמשנת ארץ ישראל
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
משפט רשעים בגיהנם י"ב חודש - שנאמר (ישעיהו ס״ו:כ״ג) ואשם לא תכבה והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר אף הנדונים בו במשמע מה שבתות למינוי שלהם אף חדשים למינוי שלהן והאי ודאי בפושעי גיהנם משתעי דכתיב לעיל מיניה ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי הכי תני לה בסדר עולם (פ"ו):