פרשנות מצטטת על ישעיהו סו:כד

רשעי עובדי כוכבים אינן חיין כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה (ישעיהו ס״ו:כ״ד):

לדראון. ענין בזיון וכן והיו דראון לכל בשר (ישעיהו ס״ו:כ״ד):

עוד לא תבערו אש. שלא יגרמו להבעיר אשה של גיהנם ע"י מעשיהם, כי אשה של גיהנם ביום שבת חינה נבערת והיא כבויה וע"י הרשעים היא נבערת, ועל זה אמר הנביא ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות (ישעי' ס"ו), כי כל התולעים אינם חיים יותר מי"ב חדש כי כל בריה שאין בה עצם אינה חיה י"ב חודש, אבל תולעתם של רשעים לא תמות, כפי כוונתם שרצו להחיות גופם ולהמית נפשם. א"כ גופם שנעשה תולעת לא תמות, ועליהם נאמר (משלי א') ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו, ואשם לא תכבה, כי שאר אשות ביום שבת הם נכבים, אבל אשם לא תכבה, שהם הבעירוה בהתלהבות היצר, לזה אמר בכל מושבותיכם שהוא עוה"ב ששם מושב הנשמות בקבע ובעוה"ז הוא עראי, ויום השבת הוא עולם שכולו שבת:

משפט רשעים בגיהנם י"ב חודש - שנאמר (ישעיהו ס״ו:כ״ג) ואשם לא תכבה והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר אף הנדונים בו במשמע מה שבתות למינוי שלהם אף חדשים למינוי שלהן והאי ודאי בפושעי גיהנם משתעי דכתיב לעיל מיניה ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי הכי תני לה בסדר עולם (פ"ו):