רְתֹ֧ם הַמֶּרְכָּבָ֛ה לָרֶ֖כֶשׁ יוֹשֶׁ֣בֶת לָכִ֑ישׁ רֵאשִׁ֨ית חַטָּ֥את הִיא֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן כִּי־בָ֥ךְ נִמְצְא֖וּ פִּשְׁעֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
רשב"ם
ארכביה אתרי ריכשי - כמו רוכבי הרכש (אסתר ח׳:י׳) המרכבה לרכש (מיכה א׳:י״ג) כלומר הטיל שתי כוחות לצורך מתנה זו ע"י שכתב בה כדקציר ורמי בערסיה וכל לשון שכיב מרע נתן בה כח שכיב מרע כדמפרש לקמיה וע"י קנין שכתוב בה שאינו צריך בצוואת שכיב מרע אלא במתנת בריא נתן לו כח מתנת בריא שאם עמד אינו חוזר דכיון דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ולענין מיקנא לאחר מיתה לא צריך קנין הלכך לייפות כחו של מקבל מתנה הקנה בקנין כדי שלא יוכל לחזור בו אפילו אם יעמוד מחליו:
רש"י
חטאת עמי. כל חטאת שבספר תרי עשר פתחין לפי שכולן דבוקין חוץ מאחת (מיכה א׳:י״ג) ראשית חטאת היא לבת ציון חטאותיה' של עמי יאכלו אותם נביאי השקר שאמר להם למעלה וכשל גם נביא עמך נעשו להם כהני במות ואוכלין מה שהיו כהנים ראויין לאכול:
שד"ל
המאררים: בתרגום שמרוני דמבארם: אולי מאררים כמו מְאַלְלַיָא (תָּרִים) בחלוף ל' ור', כמו להצהיל פנים משמן במקום להצהיר, וכן רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש (מיכה א' י"ג), אלמנה ארמלה; ואין נראה לפרשו ל' קללה, כי עיקר טבעם לא היה להזיק, אלא לבחון בין טהורה לטמאה, ועוד אם היה מאררים ל' מארה היה ראוי שיאמר (למטה כ"ד וכ"ז), ובאו בה המים המרים למאררים, לא המאררים למרים, שנראה כי אין רע אם היו מאררים בלבד. ולדעת אח"ם יתכן לפרש מאררים משרש אור ותהיה הקריאה מאררים, והטעם מבארים ומפיצים אור.